הכל חדש ונוצץ

חשבתי שלא אשמע ממנה שנה. היו לי חודשיים של שקט. אפילו חודשיים של תקווה אבל זה נגמר. אתמול הגיעה למשרד העוד שלי הצעת פשרה. בהצעה אכן מציע העוד שלה לחלק את הכספים שווה בשווה אבל אני אתן לו 50,000 שכט וכן יש גם דרישה לחלק את הדירה של הדודה. העוד שלי מיד ענתה ולא אהבתי. מה עם הדירות. הן בכלל לא מוזכרות כאן אמרתי. בואי למשרדי - אמרה. 

באתי למשרד. את רוצה יותר מדי - אמרה - את ויתרת על הדירות. 

לא ויתרתי על שום דבר.

הדירה ניתנה לה במתנה. את אמרת שאין לך כסף להלחם עליה. הדירה השניה בכלל שלה מראש. הדירה לא נמצאת בעזבון.

אז על מה כל הדיונים האלה על 100,000 שקל? אני לא מבינה. 

היא רשמה בעצבים תגובה אחרת והלכתי לדרכי

מרב חמר ודיונים אני כנראה מבולבלת

אז שוב נחזור להתחלה

אמא מתה והורישה לי חצי מרכושה למעט דירת הקומבינה. בצוואה.

אני הגשתי התנגדות לצוואה בגלל דירת הקומבינה. ההתנגדות לא היתה רעיון שלי. זה היה רעיון של העורכת דין. אמרתי לה שאני לא רוצה להתנגד. היא הסתכלה עלי בעיניים רושפות אש ואני נבהלתי. טוב. אתנגד. אבל כבר במשפט הסתבר באורח מביך ביותר שגם הדירה שאמא רשמה לזכותי בצוואה אינה שייכת לי והועברה אליה. היא הבטיחה לי 2 דירות העורכת דין ובסופו של דבר זה הסתכם בכלום. 

מכאן התחיל הבלבול אני חושבת. הרי רשום בצוואה שאני מקבלת חצי דירה. כשאמא מתה עדיין הדירה היתה רשומה על שמה. אז מה יותר חזק הצוואה או התנאים בשטח.

במשך הזמן תקפה אחותי את עצם ההתנגדות שכן באחד הסעיפים נרשם שאם צד אחד מתנגד הירושה עוברת לצד השני. אני התנגדתי ולכן כל הירושה עוברת אליה. השופטת לא קבלה את זה ולכן הירושה תחולק בהתאם לצוואה. אבל שוב מהי הירושה. הכספים בלבד או הכספים + דירה. נדמה לי שהכספים בלבד... אז העוד ענתה בסדר. טוב שישאר כבר כך. אחרי הכל היתה זו הצעת פשרה שכללה גם את הדירה של הדודה שאחותי לא מוותרת עליה למרות שלפי טענתה היא קבלה את הדירה של ההורים כי אני קבלתי את דירת הדודים. שישאר כך. 

אבל מה בקשר לדירת ההורים. לא ויתרתי עליה. לא היה לי כסף להלחם עליה ועכשיו יש.

המשך יבוא...