הכל חדש ונוצץ

סוף השבוע הזה נסענו לקטוף דובדבנים. סוף סוף. תכננתי את זה הרבה זמן ואף פעם לא יצא. פעם חם מידי, פעם אין חשק ,פעם אין עם מי. הילדים עסוקים, אחד עובד אחד מתברבר. אז אמרתי: אני יוצאת לבד. בכל זאת שאלתי את החייזר אם הוא יכול ורוצה להצטרף. כן הוא יכול ורוצה והרי סוסון לא יתן לנו לנסע לבד והוא ילך לעבוד. בקיצור נסעתי עם שניהם. אחלה. רק שבפרסום היה שחוזרים מהטיול ב-15:30 ובפועל חזרנו ב-19:30 . החייזר התעצבן על זה. שאלתי מה יש לו, הוא אמר משהו עם החברה שלו. הוא רוצה להיות אתה והוא כמעט לא. לא הבנתי איך הוא לא נמצא אתה אם כל לילה הוא ישן אתה אבל לא היה עם מי לדבר. אמרתי לו תתלונן. הוא לא התלונן אלא זרק עלי את הכל. 

שבת הלכתי לבלקניצה והיה נחמד רק שסוסון היה לבד ורצה ללכת למסעדה. הלכנו לממליגה. בפוקס היה פתוח. עכשיו אני עייפה מבילויים שכן אני לא בסדר. יש לי סחרחורת, בחילה ואני לא הולכת יציב. יתכן שאעשה משהו בעניין.

טוב אז קטפנו דובדבנים והיינו בעוד מקומות: בית בד, כנסיית הלחם והדגים שנשרפה כידוע עי האדיוטים של תג מחיר. אידיוטים: למה אתם הולכים על הנוצרים? לכו על המוסלמים; דודבנים באל רום, מסעדה, שם אכלנו במסעדה, הר בנטל וקופי ענן. יפה הר בנטל. טרם הייתי שם והקופי ענן הזה זה מאסטר פיס. זה בית קפה שהוקם בראש ההר שמשקיף על כל הנוף.

טוב חאלאס טיולים לעכשיו. אני רוצה לנסוע לחול אבל לא מרגישה טוב. יש המון דברים לעשות. באסה של יום ראשון. צריך לארגן את הדברים.