הכל חדש ונוצץ

הכל תקוע. דורך במקום. לא קדימה. לא אחורה. אין עם מי לדבר. זאת התחושה מול המערכת. כל דבר קשה לעשות אותו. אולי אם משלמים זה אחרת. קשה לי להגיע לרופאים למשל. אבל תמורת תשלום סמלי כמו 1000 ₪ אתקבל מיד. 

קשה לי לנסוע לחו״ל. אני רוצה אבל זה לא יוצא. וכך הקיץ יגמר לו. אם יש לאן לנסוע אז אין דרכון. אם יש דרכון אז אין לאן לנסוע. לפחות לא לאן שאני רוצה ובדרך שאני רוצה. כל יום הולך לאיבוד. יש זמן אבל אין לאן. כשיהיה לאן לא יהיה זמן.

כך עוברים הימים. בחסר מעש. יום דומה לקודמו. כנראה לא תכננתי טוב את הקיץ הזה. כל מה שאני רוצה מתבטל או מתעכב. חבל. כל מה שנותר זה לבזבז זמן על הפייסבוק הזה או משחקי מחשב שבא לי כבר להקיא מהם.

חשבתי שכתיבה תסדר לי את המוח. לא, היא רק מבלגנת אותו.

העוכרת דין נסעה לחול. רוצה לסיים איתה את החוזה. לא יודעת איך