זהו, אט אט חוזרים לשגרה. המקהלה בחופש וגם נאמן מורידים הילוך. חוזרים לדברים שצריכים לעשות ולא בדיוק רוצים, החייזר מוציא לי את המיץ... הכל כרגיל. אולי עכשיו יש קצת זמן לחשוב על מאורעות שעברו עלינו
היום מסתיימת האולימפיאדה. מה נאמר עליה? לא יודעת. או שאין מה לומר או שהמילים בורחות לי. התחילה נגמרה זהו. 2 מדליות ארד בגודו אחת מדלית זהב בטייקוואנדו... אה זה לא שלנו? זה של הירדנים? לפי השמחה בערוץ 2 הייתי בטוחה שזה שלנו. טוב אנחנו, הירדנים, זה אותו הדבר. אה לא? הם אפילו לא לחצו לנו את היד. זה לא הירדנים, זה המצרי. מה זה משנה בעצם... זהו, כל השאר לא הביאו מדליות, לא נטע ריבקין, לא המתעמלות. טוב לא צריך. נתראה בטוקיו. אולי לא. מי יודע מה יהיה עד אז. בכל מקרה היה טוב שהיתה אולימפיאדה. היה מה לראות בטלוויזיה. באסה שהיא נגמרה.
נחצה היימן הלך לעולמו. עוד אחד מהדור ההוא שכתב שירים יפים. מישהו בכלל נשאר? או שיש רק יוסי גיספן. שירים עד כאן, אנשי הגשם, ניצנים נראו בארץ, חמישיית גלבוע, הגבעטרון, בית אלפא, סי היימן ועוד ועוד. נחצה היה איש ימין, איש ארצישראל. בעתיד אולי אוסיף שירים שלו מהיוטיוב. שירים שאני אוהבת.