תפסה אותי באסה היום. מרגישה שהעולם שלי מתפרק. הכל נראה לא טוב. הכל. העולם שלי מתפרק ואני מתפרקת אתו.
הטריגר לכל זה הוא האיש שקנה ממני את הדירה. הוא אמר שאני חייבת לו כסף. ניתקו לו את החשמל שם. אז זה לא עניין שלי נכון? זה כן. כי לדבריו היה שם חוב מהתקופה שהדיירת שלי גרה שם. אבל אני רואה בחשבון שנשלח חוב מהתקופה שהיא כבר לא גרה שם. מרץ מאי יולי. הוא טוען שאלה היו רק הערכות והחוב שייך לתקופת נובמבר שהיא כן גרה שם. ולמה אני חייבת לו כי הוא שלם. אבל בכל זאת הוא זה שגר שם והוא זה שהשתמש בחשמל בחדשים האלו. הוא אמר שהוא לקח חשמל מהשכנים ולא השתמש. אז איך הוא עשה את השיפוץ? לא ברור לי כל העניין הזה אבל הוא בא ושלמתי לו.
ואני מרגישה באסה. לא יכולתי להגיד לו כלום. נעלמו המילים מפי. כן. זה המצב. המילים נעלמות לי, בורחות ברגע שצריך אותן. שילמתי וזהו. אני יודעת שלא מגיע לו אך שילמתי לו. אני בכלל לא צד בעניין. החשבונות לא נזקפו לשמי אני לא בעלת הדירה אבל אני משלמת עליה. לפני האירוע זה לא היה קורה. כך לפחות אני חושבת. עכשיו כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה ואני משלמת. כל הזמן אני משלמת דברים שאני לא חייבת, לא השתמשתי בהם לא כלום. כושר העמידות שלי מול הנושים הללו שואף לאפס. היא לא שילמה חשמל אז אני צריכה לשלם? הוא בא עם ג׳יפ גדול ויפה. אני מסתכלת עליו. איך? איך יש לך כזה גיפ ואתה בא לקחת ממני כסף על משהו שלא השתמשתי בו? אולי אתה השתמשת אבל אומר שלא, אולי הדיירת השתמשה אבל מפברואר השנה היא לא גרה שם? מי השתמש בחשמל ולמה אני צריכה לשלם? תמיד אני.
אני יודעת שאני יכולה לתבוע אותה על זה ועל עוד 2 צ׳קים שחזרו. אפילו לא לתבוע. ללכת להוצאה לפועל וזהו רק מרגיז אותי שמילים נעלמות לי. אני רק חושבת על משפט אחד יותר חשוב מכמה חשבונות חשמל. המשפט עם אחותי. גם שם המילים יברחו לי?
והדירה? איך הדירה? הוא עשה בה שיפוץ יסודי. פרק את כל הקירות מבפנים. המרפסת הפכה למקלחת ושירותים (איזה אדיוט), המטבח לחדר הסלון למטבח... והפסנתר, הוא לקח מנוף כדי להעיף אותו, מזגנים הוא שם משלו, אז מה הוא רוצה את שלי. יש לי בחילה... הוא השכיר אותה ב3300 שח. רק לא בטוח שהוא אטם את הדירה מפני מים. הלואי שלא. הלואי שיכנסו לו מים לדירה ויציפו אותה עם הגשם הראשון. אמן!