הכל חדש ונוצץ

עוד מעט נובמבר. עוד מעט יהיה משפט. אחותי היתה צריכה לכתוב תצהיר עד 16 לספטמבר. היא דחתה את זה בשבוע. כאילו לא היה מספיק זמן. אני צריכה לכתוב חודש אחרי. טוב אז כתבנו. אחותי שוב חוזרת על סעיף 9 ההוא. העורכת דין שלי מצדיקה את הגשת ההתנגדות ולי יש הרגשה שטוחנים מים ולא מגיעים לעיקר. הרי יש כבר החלטה לגבי סעיף 9 אז איך חוזרים עליו שוב? לא מבינה את אחותי לא את העוד שלה ולא את העוד שלי. היא מכניסה גם את הדירה של הדודה טוענת שאבא העביר לי אותה. לא משנה אנחנו הרי דנים בצוואה והדירה של הדודה לגמרי לא מוזכרת שם. אני מוסיפה לתצהיר קצת מהסיפור האישי. כבר שכחתי מה הוספתי. לא יודעת. הכל נראה לי פרטץ.

אני מתחילה לשאול שאלות. על מה היה בעצם המשפט הוא כבר היה על הסעיף הזה למה שוב? היא עונה לי שהוא היה על צו עשה. מה הוא אותו צו עשה? זה צו שמורה לבצע את הצוואה. אז למה בעצם הוא לא בוצע? כי היה רבע; תלכי לבנק שיאשר שאת מקבלת רבע מהחשבונות ולא חצי. תביאי לי אישור. לא חובה. רצוי. אוקיי. בינתים אני עוברת אתה על התצהיר של אחותי, מוסיפה משלי done. 

אני שוב הולכת לבנקים. היא שותפה רק בחשבון אחד. לא בכולם. האם הסירה את השותפות? אז אפשר לגשת לבנק ולחלק את הכסף. רק שסעיף 9 הזה אומר הכל שלה, אבל השופטת כבר דחתה את זה אז... לא יודעת. ומה עם הדירה של אמא? זה נושא נפרד. או שלא. אני כבר לא יודעת כלום. או שאני כן יודעת ומבלבלים אותי.