הכל חדש ונוצץ

יום האתמול התחיל כרגיל. בערך. סוסון לא ישן בבית, היה עם אבא שלו, החייזר היה אצל חברה שלו. נשארתי לבד בבית.

חייזר אמר שהוא מוזמן ליום הולדת של אחיינה של חברתו, ילד בן 10, הוא עושה שם משהו נוסח הארי פוטר וכשזה יגמר נלך למסעדה

בצהרים הוא מתקשר: אמא שכחתי את האוטו שלי אצל החברה, נסעתי איתה ליום הולדת ואני תלוי בה. גם הזמינו אותי לארוחה. אם את רוצה תבואי ותקחי אותי. לא יכולתי לבוא לקחת אותו. אני לא בריאה לא תמיד אני נוהגת, זה 3 ימים שאני נמנעת מנהיגה. לא מרגישה טוב. אז הוא נשאר שם.

כמובן שלא נתתי לו להשאר שם בשקט. התחיל הויכוח הרגיל שהוא כל הזמן אצלה ישן אצלה הולך לבני משפחתה שכל הזמן המעגל שלה מתרחב. עכשיו הוא כבר הולך ליומולדת של ילד בן 10. הוא עוד לא נשוי לה וכנראה שהחליט להחליף את המשפחה שלנו במשפחה שלה. העניין הגיע לטורים גבוהים. למה היא לא באה לכאן ואתה כל הזמן שם. מה יהיה אם תתחתן ויהיו לך ילדים. גם אז לא תבוא? הבית קטן מדי? אני זוכרת שביתו של בעלי לשעבר היה יותר קטן ובאתי. בלי הזמנה של ההורים. אני באתי איתו. למה אתה לא בא איתה? אני לבד בבית. סוסון לא בבית. אין מי שיעשה לה לא נעים אז אתה מעדיף להיות ביום הולדת של האחיין שלה? 

אני לא יכול להביא לפה אנשים - הוא אמר. גם את החברים שלי לא הבאתי . גם בגלל סוסון. סוסון נתן לה פעם צביטה בישבן וכתב לה משהו מפחיד ומאיים. איך הוא כתב לה? בפייסבוק הוא מצא אותה בפייסבוק וכתב לה משהו כמו תעזבי אותו. זה ממש הפחיד אותה. היא לא מרגישה נוח לבוא. 

אהה, זה הסיפור. אני מרימה ידיים. שהאדמה תבלע אותי.