הכל חדש ונוצץ

כן, זה כבר שנתיים ולי נראה שזה קרה רק אתמול. אני עדיין מייחלת ליום שאחזור לעצמי אך הוא בושש לבוא. הוא כבר לא יבוא לעולם אבל מה נותר לי מלבד לחכות לו. זה כבר שנתיים. מצפים לשיפור, אולי יש שיפור אך בצד שיפור יש גם יותר גרוע. ההרגשה הכללית היא רעה. יש לי חולשה מה שלא היה לי בהתחלה או שאיני זוכרת כבר. יש לי כאבים, מה שלא היה בהתחלה. אני מנסה להיות פעילה, זה לא עוזר הרבה פיזית. אולי נפשית כן כי חוסר מעש הוא האויב הגדול שלי. איני מסוגלת לשבת במנוחה ומצד שני אני מתעייפת מהר. 

אנשים במשך הזמן שינו את היחס שלהם אלי. בהתחלה זכיתי לחיבוק אוהד אך לאחר זמן התרחקו. חלק מהם יותר מדי. כן הייתי חיונית עכשיו אני נטל.

כמו שאמרתי כבר מזמן החיים נמשכים והחיטה צומחת שוב. ככה זה. אחד נעצר כולם ממשיכים. זאת הדינמיקה. כל עוד אני יכולה אני אמשיך אפילו על 4. לאט יותר. יש לי סחרחורת? אני מרגישה לא טוב? את מי זה מעניין בכלל.

אתמול הייתי באבו-גוש ושלשום ברכבת העמק, ולפני כן בפארק עין אפק. כן, למרות הכל.

יכול להיות שעם הכל הרגל פחות רדומה ובמים אני מרגישה נורמאלי. בשנה שעברה כשנכנסתי לים הרגשתי שהמים הופכים אותי. כל הזמן יש שינויים.

בקרוב יש לי משפט...

אנחנו עכשיו בסוכות, לא ככ אוהבת השנה. מה שקרה בפסטיבל הסרטים מאד משפיע עלי. אני יודעת שהממשלה הזאת לא עצמאית ומושפעת לגמרי מארהב. ובכל זאת אני מקווה, כמו בבריאות שלי שנתעשת. אבל אני יודעת שגם אני וגם המדינה הזאת הולכים בכיוון אחד.

הבן עוד מעט עוזב את הבית. כן גם לזה צריך להתרגל. הוא לא יחזור לכאן. גמני לא חזרתי משהגעתי לפרקי. כמו שאמרתי כדור הארץ מסתובב והחיטה צומחת שוב. לו הייתי בריאה קרוב לודאי שהייתי שמחה על כך. זהו. סיפרתי הכל? ואללה.