ריצות ריצות ריצות בינתיים ללא הועיל. רצתי שוב לבנקים. שני בנקים סרבו לתת את הכסף ללא נוכחות אחותי. זאת מדיניות הבנק כך אמרו. נשאל את היועץ המשפטי אם אפשר שתקבלו את הכסף כא לחוד. טוב, נחכה. אז בינתיים העוד לא תגיש תביעה לבזיון בית משפט. בבנק השלישי הוא המעניין. הם פתחו בפני את החשבון סוף סוף והתגלה שהחשבון במינוס ויש עליו הלוואה. אמא לא השתמשה בחשבון. החשבון הזה משותף לאחותי ואם אני רוצה לחלקו בשנים עלי לשאת את ההלוואה והמינוס. שאני אשלם לאחותי את ההלוואה? No way. זה החוק. בחשבון הזה היו 400,000 שח אחרי מותו של אבא. נראה שהפצלוחה חגגה היטב על החשבונות של אמא ולא כפי שהודיעה לבית המשפט שהיא לא לקחה לעצמה שקל מהחשבון. את החשבון הזה קבלה אחותי כשאמא כבר היתה בבית האבות אחרי שכבר מצאתי אותה שם. 27.2.14 .יהיה מעניין אבל לי כבר נשבר מהמעניין הזה.
סוסון על הפנים. הוא לוקח קשה את עזיבתו של החייזר. קשה מאוד. יותר מדי קשה. אתמול הוא הודיע שהוא מפסיק הכל, את העבודה, את רעים, את החיים. התקשרתי לאבא שלו וצעקתי געוואלד. אבא שלו הרגיע אותו אך לא לאורך זמן. היום הוא שוב חזר מהעבודה והודיע שהוא קץ בחייו. גם אני לא במצב רוח טוב. גם בגלל עזיבת הבן, גם בגלל המצב הבריאותי שלי גם בגלל המשפט הזה שנסחב לנצח. סוסון אתמול בכה לאביו. טען שהוא נשאר לבד. לבד עם אמא דפוקה. ככה זה. אולי אפילו אזכה בכל אך תמיד אשאר חצי בנאדם
ואחותי עולם כמנהגו נוהג. ראיתי אותה משוחחת עם המאהב שלה. די מבסוטית היתה. ימח שמה וזכרה.