Xmas eve נר ראשון של חנוכה
ואני לא מוצאת שום סיבות לחגוג.
אתמול במועצת הבטחון נפל דבר
איני יודעת כמה הוא ישפיע. אני רק רואה כמה אנחנו מבודדים בעולם
כולם נגדנו. למה?
מה עשינו? מה נעשה עכשיו? מה יקרה עכשיו?
חשבנו שאנחנו חכמים גדולים
אבל אנחנו קטנים וטפשים
חוטאים את חטא היוהרה.
מי אנחנו מה אנחנו
תלותיים, לא עצמאיים, ניזונים מארהב ורוצים לעשות מה שאנחנו רוצים
בעל המאה הוא בעל הדעה. לא שמעתם? שמענו?
וכך קבלנו סטירת לחי מאובמה. אתם תנהלו את המדיניות שאני רוצה. שמעתם?
כו, ככה זה. הגענו לשיא והשיא מאחורנו
היינו אימפריה בששת הימים. 6 שנים היינו בשיא ומאז אנחנו נופלים. לאט לאט אבל בטוח. סאדאת, אוסלו, כל אלה גרמו לכך שנצטמצם ונצטמצם עד שנהיה קטנים קטנים או לא נהיה בכלל.
נס לא קרה לנו השנה...
לא. זה לא החג שלי. גם לא במישור האישי. גם אני הייתי בשיא ועכשיו אני דועכת. אפילו לא ידעתי שזה השיא שלי ומכאן אי אפשר לצמוח יותר. בשיא שלי הייתי בארהב. הטיול הכי מוצלח שלי היה לתאילנד. היינו שלושתינו ביחד וברחנו מהחורף. מנסה לחזור על אותו סיפור ולא מצליחה. פעם חולה, פעם אין עם מי....