הכל חדש ונוצץ

יום שישי ה-13 וזה היומולדת של אחותי שתמות. טפו טפו טפו.

אין יותר מתאים לה מלחגוג ביום שישי ה-13.

ושוב אני עם קללות ואיחולים. אולי הפעם זה יעבוד. בתקווה.

ובכן אחותי היקרה דבר ראשון שתפסידי במשפט. זה די הולך לקרות למען האמת.

דבר שני למה ללכת רחוק? שתהיי כמוני. לא צריך לבקש הרבה. זה מספיק. אפילו אעשה הנחה ולא אבקש תאונה עבור הילדים. כי הם נחמדים ולא עשו כלום רק שיהיה לך נחת מהם כשם שיש לי מילדי. שיהיה לך גם אירוע מוחי. זה מספיק רע. שתהיי מוגבלת ביציאה שלך מהבית ומוגבלת בכל. שהחופשות שלך יראו כמו שלי. בין הבית למיטה. שלא תראי טוב שלא תלכי טוב שלא תעשי שום דבר טוב. שתתחרטי על כל מעשיך ותלכי לבקש סליחה מכל האנשים שפגעת בהם. שלא תוכלי ללכת לבקש סליחה. שלא תוכלי ללכת, לדבר, לכתוב, לשיר. במקרה שלך גם לשקר. 

העיקר שתהיי מובסת. ראיתי אותך בעבר מובסת וצמחת. הגיע הזמן שיתהפך הגלגל. ראיתי אותך שמנה, בודדה, ללא חברות, מנסה את מזלה בקרב גברים. תחזרי למצב הזה. אחת התנועות הזכורות לי הן תנועות שפתיים משונות שעשית כל פעם שנדפקת. אז הייתי לצידך. גם אמא ואבא היו לצידך. כמה אני רוצה לראות זאת שוב. במקום חיוך מיליון הדולר שלך. 

כל שנה אבקש עד שאקבל. אבל השנה זה מספיק. מספיק לחגוג ביום שישי ה-13 יחד עם כל השטנים מהשאול. כי מן השאול את ואל השאול תשובי. יש פה הרבה רוע. אני יודעת. אבל זה עדיין לא מגיע לקרסוליים של הרוע שלך. ערפאת והיטלר גם יחד לא מגיעים לכמות הרוע שיש בך...