הכל חדש ונוצץ

יום שישי. ריח חג יש באוויר. הנה יחול השינוי הגדול שכולם מצפים לו או פוחדים ממנו

אני יוצאת לקפה שכונתי, צפוף כלכך הכל. אולי אוותר אין חניה. אה יש.

אני מתיישבת לבד שם. למה לכל הרוחות הלכתי לבית קפה לבד. קר לי.

זו לא אוירה של חג. 

הולכים לחדר כושר. חשבתי להביא בגד ים ללכת לבריכה. ויתרתי על הרעיון. יצאה לי הרוח מהמפרש

חוזרים הביתה. בערוץ פוקס רואים את הטקס ללא הפרעות. כאילו נמצאים שם

מעבירה לערוץ 2. הו איזה יאוש. אולי באמריקה יחול שינוי. בערוץ 2 לא. וכי מה חשבתי יפטרו אותם? להיפך הם מתנגדים ביתר שאת. אובמה ישאר נשיא המחמד שלהם. ערד ניר, אמנון אברמוביץ, אודי סגל... הם מדברים על חקירת נתניהו... פינוי הבדואים, שאני באופן פרדוכסלי מתנגדת לדרך בו הוא נעשה. להעיר אנשים באמצע הלילה, לעלות על הישוב עם דחפורים, המשטרה פותחת באש וקוראת לזה פיגוע דריסה. אני זוכרת איך המשטרה טיפלה בבן שלי... חלק מהם משרתים בצהל... זה מה יש שום דבר לא השתנה.

ובארהב מהומות והפגנות נגד טראמפ. כנראה שהשפעת השמאל חזקה יותר מכל דבר. הנשיא השחור הראשון היה חזק משחשבו... רטרו לא יהיה כאן. אני לא יודעת מה כן יהיה. כבר אי אפשר להאמין לאף אחד