הכל חדש ונוצץ

ביקרתי השבוע את בני במבשרת ציון. מה אני אגיד חמוד אבל זה לא זה. רחוק מכל מקום. רחוק מהאוניברסיטה העברית בירושלים רחוק מהפקולטה לחקלאות ברחובות. נכון זו היתה פשרה בין בני הזוג אבל זה גרם להם למצב של לא פה ולא שם. נישט אהין נישט אהר כמו שאומרים בשפת אמי ימח שמה עליה השלום. (תיכף). אבל חוץ מזה זה חמוד. דירה קטנה סלוןמטבח, חדר שינה ושירותים. מספיק כדי לחיות די ברווחיות לארח ולהחזיק חתולה. חבל רק שאין להם מזגן. מה הם חושבים שם בירושלים שלא חם שם? נכון שיותר יבש אבל חם באופן בלתי נסבל. הסביבה נראית איכותית למרות שמבחינת גיל התושבים זה גם לא מתאים. הם צריכים חברה סטודנטיאלית ושם יש משפחות של זוגות צעירים עם ילדים.

טוב, הגעתי באוטובוס, הלכנו למסעדה בבית זית - מסעדה צמחונית עם דגים. היה טוב ומיוחד, חזרנו הביתה פטפטנו אחכ עשיתי סיור קטן באיזור - נחמד, יש להם הכל מתחת ליד. סופר, תחנת אוטובוס. וחזרתי לחיפה. 

אני לא יודעת אם להתייחס לזה או לא ואם זה היה בכוונה או לא אבל ההיא לא נראתה כמעט בשטח. באתי היא אמרה שלום והלכה ללמוד. כשחזרנו מהמסעדה היא ישנה ואחכ לקחה את הרכב לקופת חולים אמרה להתראות אם לא נתראה, אמרנו שנחכה לה אך היא התעכבה יותר מידי וחזרה רק כאשר עזבתי. מצד אחד נכון שבאתי לבקר אותו ואין לי כלל עניין בה. מצד שני נראה לי העיכוב מכוון והיא עשתה הכל כדי לא להיות בבית ולהתחמק. 

***

ככה כשהגעתי בעמדי בתחנת האוטובוס מחכה לבחור שיקח אותי הגיע טלפון מהבן של העורכת דין. יש לו את המסמכים. הדירה של אמא שלי ניתנה במתנה לאחותי באוגוסט 2013. Ok היא היתה אז בדירת הקומבינה. אז אני לא יכולה לטעון שלא היתה צלולה. אבל מה קרה אז? בדקתי בבלוג. כן, כן זה היה בתקופה שאחותי גילתה שהדירה של הדודה היא בעצם הדירה שלי. אני מניחה אם כך שהיא איימה על אמא שתזרוק אותה מהבית אם הדירה שלה לא תעבור אליה. זהו.