הכל חדש ונוצץ

באופן כללי יש לי בלגאן בראש

היום 9 באב. במשך כל השנים אין ליום הזה שום השפעה עלי. וגם השנה.

מנגד יש לי חברים בפייסבוק שצמים. איכשהו הם מכניסים לתודעה את היום הזה.

האמת המצב הפוליטי די מחייב שאני אצום

אירועי הר הבית האחרונים, האירוע המתמשך של אלאור אזריה לא עושים לי טוב.

ב-9 באב צמים על חורבן הבית. 

אמנם זה קרה לפני 2000 שנה אך בית המקדש עדיין חרב ולא נראה לי שיקום בקרוב אם בכלל

ואני חושבת שיש לבכות על זה

ירושלים שייכת לפלסטינים לפי אונסקו

זוהי בהחלט פגיעה במעמדה של העיר.

לא. גם היום לא אצום אך אני יכולה להבין את אלה הצמים

למרות שאנחנו כאן עדיין יש צורך לשיר לשנה הבאה בירושלים.

זה היה ברור כל השנים אבל השנה אפעס אני עדה לתהליך נסיגתי מתמשך

עוד אבן ועוד אבן מחזירות אותנו לתקופת הגלות

צהל שלנו איפה אתה?

איפה הצבא שהייתי פעם כל כך גאה בו?

רוח צהל של היום היא לא רוח צהל של פעם.

צהל של היום עומד המום בפני מתקפת פלסטינים כשם שבשואה עמדו אלפי יהודים שנתנו למעט גרמנים לחבוט בהם.

צהל עומד שפוף

ועל זה יש לבכות