הכל חדש ונוצץ

כן אני לבד. אף פעם לא הייתי לבד יותר מכמה שעות. מקסימום יום.

תחושה מוזרה. סוסון לא בחדרו ולא יהיה בחדרו עד אמצע אוגוסט

לפעמים אני מתנהגת כאילו הוא נמצא בחדרו. אה הוא לא שם. טוב.

החייזרון בירושלים. הוא בעצם יכול להיות פה. שום דבר לא מקשר אותו עכשיו לשם. הוא סיים את הבחינות שלו. אבל היא לא סיימה את הבחינות שלה והוא הבטיח לה שהוא נשאר איתה.

אני שואלת את עצמי אם זה בסדר ככה.

מצד אחד כן. אמא בחורה גדולה והוא לא צריך לשמור עליה. היא מסתדרת לבד. אם היא לבד קצת לא הוא צריך להוציא אותה מהבדידות. יש לה חברים ואם הם קצת רחוקים הגיע הזמן שתחליף דיסקט. שתתקרב אליהם. שתזמין אותם אליה הביתה, שתלך אליהם. אין ברירה.

מצד שני אמא בחורה גדולה וקצת חולה וקצת מוגבלת. צריכה קצת עזרה. אתה לא יכול להתעלם מזה לגמרי. הרי בסופו של דבר אתה גם צריך את אמא. היא לא תהיה לך. אם אתה אדיש גם היא אדישה. יחס גורר יחס אתה יודע. אין שום סיבה שלא תבוא. גם החברה שלך בחורה גדולה וכשהיא מתכוננת לבחינות מה יש לך לעשות שם? 

אני בכל זאת שואלת איפה טעיתי. הוא הרי בא לעזור לי מאוסטרליה. איך זה שהוא לא רוצה לעזור בכלל אפילו אם יש לו את כל הזמן שבעולם.

וכמו תמיד כנראה הוא קרא את מחשבותי ובא.