חזרתי אתמול מפולין
הטיול היה עמוס מאוד ועצמתי מאוד הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית.
עכשיו אני מנסה לעשות קצת סדר בבלאגן ולעכל
הטיול מתחלק לשני חלקים
א. טיול מקוצר בוורשה וקרקוב
ב. פסטיבל 3 התרבויות בקמפנו
בחלק הראשון של הטיול השתתפו חברי המקהלה + עוד אחד ממקהלה אחרת. בגדול הוא מזכיר את הטיול הקודם שלי בפולין עם אוירה יותר ידידותית. התחלנו בוורשה בגן ססקי שלא קשור לא ליהדות ולא לשואה המשכנו לבית הקברות היהודי, דרך ששכחתי איך קוראים לה אבל יש שם כל מיני מוצגים יהודיים וסיימנו באנדרטה של רפופורט. כן, דרך הגבורה. מזג האוויר היה מתעתע. התחיל שמשי המשיך קר וגשום כשלא לכל אחד יש את הציוד המתאים. להזכיר שזה היום הראשון של הטיול שהתחיל בלילה ללא שינה. חלק מהציוד נשאר במזוודות. בערב יצאנו לעיר העתיקה לאכול במסעדה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד
יום ב נסענו לקרקוב. כללית עיר מאוד נחמדה ולא מעיקה. בקרנו ברובע היהודי - מוזיאון גליציה, המון בתי כנסת, מסעדות, כליזמרים, שוק, ממש חמוד. לולא גיא ההריגה המקום הנורא ביותר שקיים עלי אדמות, הייתי אומרת שזאת עיר ממש חמודה. בערב הלכנו לרינק המפורסם של קרקוב. שוב מסעדה. גם כאן הייתי פעם. זוכרת שבקרנו באותם מקומות בערך ביום הראשון של הטיול והיתה הרגשה שונה. כמו לא הצלחתם לחסל אותנו גם אם השתדלתם מאוד. רואים אנחנו פה. משהו כזה
ביום השלישי בקרנו במקום הכי נוראי בעולם. היו לי מחשבות לא לבקר שם. או לנסע לעיר של אמא שלי או לטייל להנאתי בקרקוב. בסוף הייתי באושוויץ פעם שניה. כבר ידעתי מה מצפה לי אך בכל זאת צריך הרבה דמיון כדי לדמות מה הלך שם. גם הפעם לא הצלחתי. זה פשוט ככ נורא שקשה לדמיין. בערב שוב יצאנו לרינק של קרקוב למסעדה עם הופעה. אין דומה מסעדה לפני אושוויץ למסעדה אחרי אושוויץ. שמחה ועצב מתערבבים כאן בעירבוביה. אנחנו בכל זאת חיים אבל מה שעברו אבותינו זה בלתי נתפס
ביום 4 לקחנו פסק זמן מיהדות ושואה והלכנו לבקר בכנסיה של המדונה השחורה שאומרים שהיא חשובה לפולנים כמו הכותל המערבי. הפולנים הם קאתולים מאוד אדוקים וזה היה ניכר בכמות האנשים שביקרו בכנסיה.
כאן תם החלק הראשון של הטיול
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@