הכל חדש ונוצץ

חוזרים מפולין מתקשים לנחות. ירדנו לתהומות עלינו לפסגות ומהפסגה קשה לרדת.

Shit אני עוד פעם צריכה להכין אוכל. איפה הפולנים האלה שדאגו לי ל-3 ארוחות.

ואיפה קבלת הVIP. עכשיו אני אדם רגיל ולא שום דבר אחר.

נחתי קצת. מהרהרת בכל החוויה הזאת.

היינו באושוויץ - שרנו על חזון העצמות היבשות. היצירה רגשה אפילו אותי. יבשו עצמותינו והנה יד ה׳ היתה וינבא אל העצמות האלה ואמר: הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל וידעתם כי אני ה׳. 

חשבתי על רותי פרדס שניצלה בזכות קצין גרמני וזהותה שונתה לאנטושקה. ועכשיו היא הגשימה חלום אך את חלומה הגשימה לבד. בעלה מת יומיים לפני הפסטיבל והיה חשש שלא יתקיים. אך רותי באה כמו גדולה חזרה הביתה תהיה משהו אחר. נפילה מן החלום לתהום המציאות. 

ברור שאצלי זה פחות חמור. אני סתם חוזרת הביתה ומוצאת הכל כרגיל אבל צריך להתרגל לכרגיל הזה. כבר שבוע שאני וחברי עסוקים בהעלאת תמונות לפייסבוק. הכל שם.

והחדשות נותרו בעינן. עדיין חוקרים את נתניהו ויש הפגנות נגד והפגנות תמיכה אין שקט ואני חושבת על כל הנושא המבלבל זה. תראו נתניהו הוא שר התקשורת אז למה הוא לא יוצא נגדה? ולמה הוא מסכים לכל הירידות האלה? מה זאת החקירה בעניין המעונות ובעניין חמגשיות ואז בא לי רעיון. נתניהו הרי יכול לחסל את זה בהינף יד והוא לא עושה את זה. סימן שהוא מרוויח מזה. ודאי שהוא מרויח. הוא פועל שמאל ואז נכנסים אלדד יניב ומני נפתלי וכל הימין שוכח לו את עמונה וטוען שלא מפילים ראש ממשלה עי חקירות. וכך נתניהו יוצא נשכר. הוא פעל שמאל אך הרויח במחי יד את תמיכת הימין. וכך נתניהו נבחר שוב ושוב. ברגע שהימין יפסיק לתמוך בו הוא ייפול. ברגע שהשמאל יפסיק עם החמגשיות, בקבוקים וכו נתניהו יפול. כנראה שעם ישראל לא מספיק חכם כדי להבין את זה.

כן, ברור שחזרתי

א הָיְתָה עָלַי, יַד-יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא, מְלֵאָה עֲצָמוֹת.  ב וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם, סָבִיב סָבִיב; וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל-פְּנֵי הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד.  ג וַיֹּאמֶר אֵלַיבֶּן-אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ.  ד וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא עַל-הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶםהָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה.  ה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה:  הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם, רוּחַוִחְיִיתֶם.  ו וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.  ז וְנִבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי; וַיְהִי-קוֹל כְּהִנָּבְאִי, וְהִנֵּה-רַעַשׁ, וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת, עֶצֶם אֶל-עַצְמוֹ.  ח וְרָאִיתִי וְהִנֵּה-עֲלֵיהֶם גִּדִים, וּבָשָׂר עָלָה, וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר, מִלְמָעְלָה; וְרוּחַ, אֵין בָּהֶם.  ט וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא אֶל-הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל-הָרוּחַ  {ס}  כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה, וְיִחְיוּ.  י וְהִנַּבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי; וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶםחַיִל, גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד.  יא וַיֹּאמֶר, אֵלַי, בֶּן-אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה; הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּנִגְזַרְנוּ לָנוּ.  יבלָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.  יג וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה:  בְּפִתְחִי אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם, וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶםעַמִּי.  יד וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל-אַדְמַתְכֶם; וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִינְאֻם-יְהוָה.  {פ}