לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2018

אילת


הייתי באילת. איך היה?

ובכן... טוב אילת מוכרת לי מימים ימימה ולא היה בה שום דבר חדש, אולי דבר אחד או שניים, שהבזר עבר למיתחם ויש שם מזרקות צבעוניות. מה שבכל זאת השתנה הוא שהיינו בדן פנורמה ולא בקלאב הוטל. הצטערתי על זה אבל דווקא סוסון אמר שמותר פעם לשנות. ואם סוסון אומר מי אני שאלין. כללית היה נחמד אבל השתלטה עלי אווירת נכאים בלתי מובנת. יא אללה. את בנופש את באילת. את חוגגת שם יומולדת. מה קורה איתך? חשבתי שאולי הייתי צריכה להשאר בחיפה בפסטיבל הסרטים וזה לא היה עולה לי ככ הרבה כסף. לא יודעת. מנסה לברר.

אז ככה. הגענו בטיסה הלכנו למלון, באופן כללי הוא נראה יותר טוב מאשר בתמונה, רק הבריכה לא היתה משהו. איפה זה ואיפה קלאבוטל. לא אכלנו ארוחת ערב כי הזמנתי ארוחת בוקר בלבד. זה מה שהצלחתי לעשות בטריוואגו. תמיד אני אומרת שעדיף לדבר עם בנאדם מאשר להתעסק עם אתרים. כך היה חג סוכות. עשינו סיבוב בטיילת. למחרת התחלנו את היום בארוחת בוקר שופעת, אחכ בריכה ושוב יצאנו אחרי מנוחה לעשות הכרות עם האיזור מה קרוב מה רחוק מסעדות איזה יש, אכלנו ארוחת ערב בתרשיש 9 , לא משהו, ומאוחר יותר הלכנו למזרקות המוזיקליות ולפסטיבל הבירה. למחרת - יום הולדתי, שזו סיבת הנסיעה שוב ארוחת בוקר ושמנו פעמינו לחוף אלמוג. היה מלא שם וגדוש. חיפשנו להשכיר ציוד - מסיכה שנורקל וסנפירים. לא היה. חבל. יכולתי לקחת ציוד מהבית ולהתחשב בצפיפות. טוב נכנסתי למים ככה, ביציאה מן המים ראיתי את סוסון מצלם ועוזב את החפצים שהבאנו, רציתי לרוץ מהר לשמור עליהם ואז נפלתי אפיים ארצה. וכשאני נופלת אני נופלת. קשה לי להתרומם מה שלא היה לפני האירוע. נפגעתי ברגל שמאל, יד שמאל ואצבע ביד ימין. קבלתי עזרה ראשונה במקום, זה לא היה רציני. ואז החלטתי שזהו זה. חוף אלמוג זה לא בשבילנו הפעם למרות שבניתי על זה את כל הטיול. אספנו את חפצינו והלכנו לשוט בסירת זכוכית. עוד היה זמן. אז זהו. שטנו בסירת זכוכית, ראינו את אותם אלמוגים שרצינו לראות בשחיה ואף בקרנו בריף הדולפינים בעת ההאכלה. בערב אכלנו ארוחת ערב במלון מאוחר יותר ראינו הופעה. אחר כך יצאנו עוד פעם לעיר להסתובב במקום אחר. 

זהו. היה מלא וגדוש למרות ההרגשה שלא עשיתי כלום. עם ההרגשות המשונות קשה לי להתווכח אבל באמת היה יום מלא וחופשה מלאה ובסיכומו של דבר היה כיף למרות אווירת הנכאים. נכון. נפלתי ואני מלאה סימנים כחולים והמחשבה שבחיפה היה מעניין לא הרפתה ממני אבל זהו. אי אפשר להיות ב2 מקומות בעת ובעונה אחת. גם קבלתי ברכות בפייסבוק ובווטסאפ. גם על זה יש לי טענות שלא קיבלתי מספיק ואנשים קצת איכזבו אבל שוב. תראי את הכוס המלאה. קיבלתי הרבה ברכות. נכון שהכי מאכזבים היו חברי המקהלה אבל זה כבר סיפור אחר. בהזדמנות אספר.

טוב, אתמול חזרנו. שוב ארוחת בוקר במלון וטסים. תוך שעה אני בבית. החתולות בסדר. נו, עכשיו אפשר ללכת לפסטיבל הסרטים ושאר פסטיבלים שיש בחיפה. פסטיבל וינטג׳, בית גלים... אלא שגם פה זה לא זה ואני באמת באמת לא יודעת למה

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 27/9/2018 10:43  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-1/10/2018 17:56



109,902
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)