לא טוב לי היום. כנראה שהיה טוב עד עכשיו כי לא כתבתי כלום וזה לא בסדר. ככה יוצא שאני תמיד מקטרת ואני זוכרת רק את הקיטורים לא את הדברים הטובים. אז אולי במקום לכתוב מה רע אכתוב מה טוב.
הייתי שילשום בחג הלל. היו שם 800 איש בקירוב רובם זמרי מקהלה. שרנו את היצירה הם אמרו מאת יחזקאל בראון וזה נשמע נהדר. ישבנו באולם ושרנו וישבנו בתוך הקהל. 4 מקהלות כן עלו על הבמה וברובן היו על הפנים. הן שרו שירים חדשים ונשמעו נורא. גם המוזיקה היתה נוראה וגם ביצוע של 2 מקהלות היה נוראי. אבל החוויה עצמה היתה נהדרת. היה שם גם הבן הצעיר שלי בתור קהל וזה לגמרי הרים לי את המצב רוח. גם אם מקהלה אחות שרה גרוע זה לא בדיוק מעציב אותי.
לפני כן היה חג שבועות. ככה. היו כבר חגי שבועות יותר מוצלחים.
אבל מה שמעסיק אותי מאוד זה משהו לגמרי לא משמח .sorry. ניסיתי. היתה תאונה קשה בה נפצעו 3 חברי מקהלה ואחת נהרגה. 2 פצועים כבר חזרו הביתה. אחת נשארה באישפוז ואחת לא תחזור לעולם. קשה לי עדיין להאמין שהיא לא תחזור. בחזרה הבאה מקומה שמור לה לידי אך היא לא תבוא. הייתי בניחום אבלים. בעלה שבור וממרר בבכי. היתה בחורה חמודה... בקרתי גם את הפצועים... עשיתי מצווה כמו שאומרים...