הכל חדש ונוצץ

לא טוב לי הסגר הזה באמת שלא

זה נורא מוזר. דווקא בסגר שעבר נהניתי. אז מה קרה? מה ההבדלים?

ראשית בסגר שעבר כל העולם סבל. עכשיו רק אנחנו. כל העולם נפתח. עבר את הקורונה. אנחנו לא. לפעמים אני תוהה אם זה אמיתי. אני כבר לא מאמינה לכלום. לפחות יש עכשיו לאן לברוח. קודם לא היה. שטויות. אני יכולה רק לפנטז על זה. לחשוב על זה שיש אנשים שחיים אחרת. בסגר הראשון המוות השתולל בארצות מסוימות. אנחנו היינו במצב טוב. בסגר הזה אנחנו לבד. 

לפעמים אני תוהה אם זה אמיתי. אם באמת יש פה ככ הרבה חולים או שזה פייק. אם נתניהו ביים את הסגר הזה כדי לא לעמוד למשפט כפי שאומר השמאל או שבאמת יש המון חולים כתוצאה מהפגנות חתונות חפלות אי שמיעה להנחיות ועוד. אין לי כבר מושג ואני מבולבלת. בכל זאת לא מובן איך דווקא בראש השנה היתה התפרצות. זה מעמיד אותי מול השמאל בעמדת נחיתות. הם בטוחים שהכל פייק. ומה אם בכל זאת יש מחלה? אחת מנאמן נדבקה. תיכף אצלצל אליה.  

גם הוא היה שונה. נכנסנו לסגר ההוא כזוג אוהב ובטוח. וככה גם יצאנו ממנו. המשבר בא אחכ. אולי התחלנו לצאת מזה אבל אני אף פעם לא בטוחה. בכל מקום אני חשה אי ודאות. אי ודאות בקשר לעמדותי הפוליטיות אי ודאות בקשר אליו. אי ודאות מתי זה יגמר. 

אולי קרן אור אחת אפשר לראות. סוסון מצא עבודה אבל יש הרבה אי ודאות בנוגע לחתונה של החייזרון. הם ממתינים שנה אבל מי יודע מה יהיה בעוד שנה. 

ובכלל מי יודע אם נצא חיים מהקורונה הזאת...