בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מקנאה בכל אחד. ואני כותבת זאת כאן כי עלי לבקש סליחה מהם
אני מקנאה ברווקה זקנה שמצאה זוגיות. גם אני מצאתי זוגיות אך היא לא שלמה. אולי בעצם יש לי סיבה לקנא. כי הזוגיות שלה נראית שלמה ושלי בכלל לא נראית. ובעצם זה הכל. אמנם היא מצאה זוגיות מאוחר ואין לה ילדים אבל היא מצאה. ואני אמנם יש לי ילדים אך הזוגיות לא שלמה
אני מקנאה בחברה שנסעה לאבו דאבי. אני מקנאה בה למרות שנסעה עם בעלה ובעלה נכה על כסא גלגלים ולא מדבר אם כי הוא מבין כל דבר. מה באחת כזו לקנא??? כן. יש לה את התעוזה לנסוע לאבו דאבי עם בעל נכה. אם היא יכולה גם אני יכולה רק שלי אין את התעוזה את הdrive את האומץ לנסוע לאבו דאבי. אפילו לרחובות אין לי את האומץ לנסוע. אז אני מקנאה
ואני צריכה לשאול את עצמי האם אני מוכנה להיות במקום אותה רווקה זקנה שמצאה זוגיות
ואני צריכה לשאול את עצמי האם אני מוכנה להיות במקום אותה חברה שבעלה נכה
לא אבל במקום עצמי אני גם לא רוצה להיות