הכל חדש ונוצץ

היום היה צריך להערך משפטו של נתניהו. הוא נדחה בגלל הסגר. השאלה עכשיו אם יש סגר מהודק או שיש בו הקלות שהרי אין טעם בסגר אם המשפט נדחה אך יש טעם לעשות אותו ב8.2 ולכן התחלואה גבוהה. מתחת לפני השטח החברים של סוסון חזרו לעבודה וכמובן לא הודיעו בפומבי על ההקלה הזאת. 

השאלה מה אני רוצה. ברור שאני לא רוצה שיהיה סגר אך לא באופן מוחלט. אני הולכת להרים אני הולכת לים כמו בסגר הראשון. אני הולכת לקניות חופשי ואם לא בא לי לבשל אני מזמינה משלוחה והכל סבבה. רופא יש אם צריך אז מה הבעיה? אין התקהלויות אין צפיפות ועם ישראל מתקהל יותר מבעבר יש אוטובוסים יש רכבות לפחות עד תא וכא מתייחס לסגר מהפן האישי. כלומר מצב העסקים הקטנים לא מזיז לי מצב הבידור למעט מקהלות גם לא מזיז לי לטוס אפשר עם כאב ראש אז לא נורא. שום דבר לא נורא. זה לא החיים שהייתי רוצה ולא החיים של פעם אבל חיים

ובכל זאת ב13.1 אני רוצה שיהיה סגר הכי מהודק שיש. ואם היו ברקים ורעמים ושיטפונות הייתי מודה לאלוהים שכן היום הוא יום הנכבה וכשם שביום הולדתי היה סגר כך אני רוצה היום. אין בתי מלון אין בידור אין כלום. אולי הנבלה נסעה לחול ואין לי מושג אם העסק שלה חיוני או לא אבל המחשבה שהיא בסגר ביום הולדתה מעוררת בי חיוך. כן אני רוצה שיהיה סגר והמחשבה על הבחורים שהולכים לעבוד עוררה בי רוגז רב. אבל בכל זאת יש סגר. כך שאיני יודעת אם לכעוס על נתניהו שהנהיג סגר ליום הנכבה אך עשה בו הקלות שאף אחד לא יודע עליהן. כשנודע לי על ההקלות מאוד כעסתי. היה ברור לי שהסגרים נועדו להציל את התחת של נתניהו וברגע שאין משפט הוא משחרר ומה החוצפה הזאת לסגור מדינה שלמה בשביל המשפט שלו אבל הוא לא ממש שיחרר אז...

רק להזכיר שהיחס לסגר הוא אינדיבידואלי. כ״א חושב על התחת שלו

עכשיו נראה איך היום הזה עובר...