הכל חדש ונוצץ

בשבועות האחרונים אני חשה דכדוך נוראי. עכשיו הוא פחות נורא כמו פחות אבל כואב אבל פחות

לפתע ראיתי את המושג בלו מאנדיי. זהו היום הכי עצוב בשנה. הוא קורה ביום שני בשבוע השלישי של ינואר. 

אהה. אמרתי לעצמי זה מה שקרה לי וקורה לי כמעט כל שנה. החגים עברו. נוצרה מן ריקנות כזו. אתה פתאום פוגש את עצמך וזה לא נעים. אתה לא עסוק בכלום. חוזר לשיגרה. מן מצב של אנטי קליימקס. והשנה בכלל אנחנו בסגר. יותר הדוק פחות הדוק. כל הזמן בסגר. אז זה יותר גרוע ומוקצן. השבוע השלישי של ינואר הוא קר וגשום וחשוך. ברררר.....

אלא שאצלי זה התחיל מוקדם יותר. אחרי חנוכה. הגיוני. כמו שאצלם זה כריסמס וראש השנה אצלנו זה חנוכה. 

רווח לי