שוב עצוב לי. קמתי היום על צד שמאל. וכשעצוב לי אני רוצה לדעת למה. כדי להרחיק את העצב. בואו נבחן
עצוב לי על הזוג הזה שנהרג ברכבל. זוג צעיר ומבטיח שנגדעו חייו באחת. למה הם מעציבים אותי יותר מהרוגים אחרים?
עצוב לי על החתולה שלי. היא נפצעה. נתלש לה חלק מהאוזן. מעבר לאנטיביוטיקה לא מציעים שום טיפול
עצוב לי על הרגל שלי. האצבע. היא ממשיכה לכאוב. אחרי החתונה זה יעבור. באמת מדאיג אותי אם יכאב גם בחתונה. יש בעיה עם נעלים. חוץ מנעלי אצבע אני לא מסוגלת לנעול שום נעל. אני צריכה לעשות פיזיותרפיה - ללכת על חוף הים. יחפה. לא ידעתי שזה כואב. לא בא לי ללכת. אתמול הייתי בטוחה שהיום אני הולכת. לא בא לי. לא בא לי ללכת לא בא לי להוריד שערות לא בא לי לשאול אותו אם הוא בא. פשוט לא בא לי. הרבה דברים שאני צריכה לא בא לי לעשות אותם. וזה גרוע מאוד. בא לי ככ הרבה דברים שלא בא לי לעשות. כן. אני עצלנית. אבל עצלנית זו מילה פשטנית. אולי אלך לבד בלי לשאול אותו? פשוט אלך. אולי אני רוצה ללכת אך יש יותר מידי דברים מסביב. אוריד אותם. אלך לים עם השערות ובלעדיו. זהו