שוב הבן הצעיר. שוב החתולה. כמה שניסיתי לא עוזר.
אז ככה. הוא מתחתן. אחרי החתונה הוא נוסע לארהב. מי ישמור על החתולות? חתולה אחת תהיה אצל אמא שלה והחתולה שלי לא תבוא אלי. הוא רוצה שהיא תישאר ברחובות ואני אבוא לשמור עליה. הטענה שלו שהיא סובלת מנסיעות נכנסת ללחץ ולסטרס וזה יכול לאיים על בריאותה. כשאני כותבת שורות אלה אני שואלת אולי הוא צודק. יש חתולים שלא משפיעים עליהם מסעות. יש חתולים שכן. אבל התחושה שלי שונה. הוא לא רוצה להביא אותה לכאן. כל פעם יש לו סיפורים אחרים. פעם היא לא אוהבת לנסוע פעם הוא פוחד שאוציא אותה מהבית והיא תדרס. אני כבר מצטערת שמסרתי לו אותה. כל פעם הוא מוצא סיבה אחרת לריב אתי. ואולי האישה שלו מלבה את זה. יש הרבה דם רע ביננו. וזה מתבטא כל פעם בצורה אחרת. זה לא התחיל ממנה. זה התחיל מבית הספר. ביום בו הוא החליט לא להביא לכאן חברים. הוא אמר שהוא מתבייש בבית שלו ובאח שלו. ובעצם זה הכל. לאורך כל הדרך הוא מתנהג כך.