אני לא יכולה יותר. אני באפיסת כוחות. הכל גדול עלי. מאיים. די! מספיק! אני לא יכולה יותר.
לכל זה אני לא מוצאת הסבר. בטח אמצא. לא קשה לומר שהחתונה מלחיצה אותי. והקורונה המחודשת מלחיצה אותי. ויש איזו נסיעה באופק שגם מלחיצה אותי. הכל צרות טובות. וגם הוא מלחיץ אותי עד שחשבתי לומר תעזוב אותי לפחות עד החתונה. לא לא. לא יתכן שדברים כאלה ילחיצו אותי. יש דברים שמעבר לדברים. דברים שאני לא מספרת. דברים שאולי לא נעים לי לספר דברים שאני לא מספרת אפילו לעצמי. או אולי זה פשוט יותר. למשל האצבע עדיין כואבת לי. זה מדאיג. חזרתי למח׳ תאונות אז אמרו לי לכי לאורתופד. האם אני בריאה? אני צריכה לבדוק אם לא משהו סמוי מעיק עלי. קשה לי ללכת. אני צריכה לקנות נעליים. אם האצבע כואבת אני יכולה רק נעלי אצבע. כן זה בהחלט מעיק. אולי אחזור לפיזיותרפיה. כלומר ללכת בים על החול. זהו שעשיתי איזה טיפול בפנים ואני צריכה להמנע מקרני השמש. זה מלחיץ? ודאי. למנוע ממני ללכת לים זה נורא. כבר יכולתי לעשות ניתוח קטרקט לעין השניה. לא עושה אותו בקיץ בגלל הים. אולי אעשה אותו בכל זאת ואראה יותר טוב ואז לא אפחד לנהוג לכפר סבא. כדאי לברר. הקיצר סמטוחה אחת שלמה. ויש עוד משהו מזערי ולא קשור הוא שרכשתי סלקום tv בשביל היורו ואני רוצה להחזיר ויש לי לעשות תיקוני צנרת ופתיחת סתימות ו... ו.... ו.... די!!!!!!
אז עם מה מתחילים?
מתחילים עם בנק לאומי. יש לי שם עניין רציני. הפקידה אמרה שתחזור אלי לא חזרה. גם לא תחזור
ממשיכים עם הוט וסלקום. עוד לא החלטתי
מדיח
פרעושים שכבר מגרדים בכל הגוף
שוב מנסים את הפקידה. היא מתחמקת. היא יודעת למה. גם אני יודעת למה.
אחותי היקרה עוקבת אחרי
הלכתי לחפש נעליים. לא מצאתי
יש עוד…. די!!!!