|
הכל חדש ונוצץ אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה |
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@ בת: 71
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2021
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2021
הערב הגדול בחיי טוב יש כבר הזמנות ואני מסתכלת ולא יודעת מה לעשות איתן. האווירה היא של קליימקס ואנטי קליימקס. קשה לי להסביר. כנראה שזה ההבדל בין דימיון ומציאות. אני מדמה שזה הולך להיות הערב הכי גדול בחיי. כמו שאמרה חברתי למקהלה סוף סוף קורה משהו טוב בחיים שלי. אני מדמה את עצמי עם שמלה מחכה לאורחים עומדת מתחת לחופה הכי יפה בעולם... ובעצם זהו. אולי אחרי הכל יזרקו אותנו לבריכה. ארצה. ארצה. המציאות לא ככ זוהרת. הכל עלוב למדי. המקום די עלוב ההזמנות די עלובות החופה די עלובה אני עצמי צולעת אבל זה כבר לא תלוי בהם. הבחור עצבני כל הזמן צועק ומתווכח. שרק לא יהיה מפח נפש. כמו שהיה לי בערב טעימות שנקעתי את הרגל. ראיתי אז את המקום. נחמד. לא משהו. שיהיה. אני פוחדת לבוא לשם עם פרצוף תשעה באב אבל צריך לזכור שזו אחת מהאופציות. אופציה אחת היא להרגיש שזה הערב הגדול בחיי אופציה שניה להרגיש עלבון צורב ביחס לכל. אולי יהיה משהו באמצע. צריך לקחת את זה בחשבון. לא את זה רציתי לרשום אבל זה מה יצא
| |
|