לא. זה לא המשפחה שלי לא הוא זו אני. וגם אני לא יכולה להאשים את עצמי. זו תקופה כזאת זה מזג אויר כזה וזהו. או שאני אחכה עד שיתבררו העניינים. מכל מקום היה לי שבוע די נחמד אם נסתכל על זה חיצונית היו לי 3 הופעות מוצלחות היתה לי שיחה עם הבעל לשעבר הבן שלי מרחובות היה כאן אתמול היום הוא יבוא אז מה קורה? למה אני עדין מצוברחת? ראשית לא השתנה כלום. אולי ברורות לי יותר הסיבות אבל כלום לא השתנה. הבעל לא לקח אותי ליום הולדת שלו כי בכלל לא ידע שאני רוצה לבוא. חוץ מזה שאת האירוע החברה שלו אירגנה ואין לנו מה לעשות ביחד. טוב. שיהיה. עכשיו הבן יכול לחגוג עם אשתו אצל אמא שלה. היא לא מזמינה את כולם רק את 4 בנותיה ובני זוגן ואם אנחנו נוזמן אז משפחות של בני הזוג של הבנות גם תרצינה בסדר נותר רק הוא והוא היה חיובי בנושא אם כי המחותנת רק היא יכולה לקחת אותי לשם. אז נעשה עוד שנה אצלו ואת היומולדת נחגוג למחרת כשכולם יצאו מההתחיבויות המשפחתיות שלהם או שנחגוג בבית מלון אם המחותנת תחליט שהיא חוגגת עם הבן שלה ולא עם הבת כרגיל. לכאורה הגענו לפתרון ובכל זאת מצב הרוח על הפנים.
צריך לזכור שכל שנה אני חוטפת מצברוח בתקופה הזאת ולא רק אני. אומרים משנכנס אדר מרבים בשמחה..לא לא. משנכנס אדר מרבים בעצב. חורף ארוך וקר שלא רוצה להגמר נמאס כבר ממנו אבל הוא פה להשאר. בכל העולם התקופה הזאת היא תקופת הפסטיבלים. למה? להפיג את העצב. זה הכל. רק שאצליח לעבור את התקופה הזאת בשלום כי אני נגמרת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@