הכל חדש ונוצץ

לא מסוגלת להתגבר על הבגידה ברומא. נכון. עברה כמעט חצי שנה מאז ואפילו השלמנו ושיפרנו עמדות אבל אני לא מסוגלת. כל פעם עולה בעיני הדמות שלה. איך הם התחילו לשבת ביחד איך הוא פנה אליה למסג', איך הם המשיכו את הערב בנגינה וריקודים ולי לא סיפרו, איך הוא רקד איתה איך הוא לא רצה לדבר איתי כשגיליתי איך היא ניגשה אליו אחרי כל חזרה איך הוא התישב לידה בחדר האוכל אחרי שהתישב לידי ואיך בערב האחרון כשכל החבורה ישבה יחד הוא קם והתיישב לידה כשהיא הגיעה. איך קרנה עלתה בקרב החברה בשעה שלי הוא אומר לא להיות בעיניים שלהם. 

הוא כבר הודה בחצי פה שהוא התחיל איתה אבל לא ציפה ממני לעשות מזה כזה עניין. כי בדרך כלל אני לא עושה עניין. נכון. מדברים קטנים אני לא עושה עניין אבל מזה כן. ולא גמרתי. זה היה כלכך מכוער... מקווה שאני אתנהג איך שאני מרגישה ולא אשחק אותה. בינתיים אני משחקת אותה וזה עולה לי בבריאות. זאת הסיבה למצבי הרוח שלי