הכל חדש ונוצץ

אז איך היה? היה. כבר נשכח

אבל היה כיף. 15.4 היה יום נפלא. יום מושלם. לא חם מידי לא קר מידי אף ענן לא היה בשמים פשוט מופלא. שכחתי לרגע את כל אלה שלא רצו אותנו. הרי הם הביאו אותנו לשם. החגיגות התחילו ב14.4 ונסתיימו ב16.4. היה לנו שם הכל. ארוחות נהדרות בריכה פנימית עם ג'אקוזי בריכה חיצונית עם אביזרי ציפה. הופעות. היה שקט ב15.4. לא היו הרבה אנשים. מידי פעם קיבלנו ציייסרים, אבטיח. גם הבן הצעיר ןאשתו באו לבקר ועשיתי להם סיור במלון. בערב התחילו ההמונים להגיע. היה צפוף . הסדר היה קצת בלגן ונדמה כי הצוות לא ככ השתלט על ההמונים. גם 16.4 היה עמוס אבל אז עזבנו והופ אנחנו בבית.

בבית שוב תפס אותי המצברוח הרע. חשבתי על כל אותם שלא רצו אותי והכי כעסתי עליו. אני כועסת. אמנם יש לציין שהוא כל הזמן שמר על קשר להשלים את האווירה אבל אני לא יוצאת מהרעיון שאצלו זה היה בכוונה. הוא רצה להתנקם בי כיוון שהגבתי קשה על הבגידה. קשה ובלתי צפוי. הוא השב שאעבור על זה בשקט כמו כל דבר. אז הוא אמר לעצמו אני לא אזמין אותה הפעם. שתהיה לבד. אסית אותה נגד בנה הצעיר ואשתו כדי שהם יצאו רעים. זה לא הלך לו. אני לא יודעת מה הוא רצה מהבן שלי. סהכ הוא הוזמן לסדר ואם היה לך ככ איכפת שאני נשארת לבד תזמין אתה. גם הסיבה שהוא לא הזמין אותי נראית לי מופרכת לחלוטין. הסדר היה אצל בתה של המחותנת. הוא ספר שיש הרבה כאסאח ביניהן. לא ראיתי. חוץ מזה שיש לה עוד בן והיא הולכת רק לבת. אם ככ מסוכסכים אז הולכים גם לבן. היא גם לא התקשרה איתי כל אותה עת אפילו לא לברך את סוסון. הייתי שואלת אותה מה קרה איפה החברות אבל אני מחכה שהיא תגיד משהן אם לא לא. המשך יבוא.

רק אני מקווה שזאת שהוא התחיל איתה לא נמצאה שם במקרה. הכל יכול להיות