הרוחות שככו. נשארנו עם הצלקות וממשיכים הלאה
בינתיים אני רוצה להתעכב על זאת שהוא התחיל איתה. היא רוסיה שרה אתי בשתי המקהלות ואני מכירה אותה הרבה לפני שאני מכירה אותו. היא בחורה שקטה בדכ לא יודעת טוב עברית הבנים מחבבים אותה, בנות פחות, בקרב דוברי רוסית היא די פופולארית. בסהכ היא די מיודדת אתי וכנראה אין לה שום מושג על היחסים שלי איתו.
הבעיה היא הבן שלה. בשנים הראשונות שהכרתי אותה היתה לה בת אחת. חמודה, מתמרדת. באחת ההופעות שלנו היא הביאה את ה.. מה זה? זו הבת שלה? היא הפכה לבן. אוי ואבוי. זה הדבר הכי נורא שיכול להיות. בטיול לרומא דיברנו על זה. היא סיפרה לי שהיה לה הריון קשה. היתה לה בטן ענקית בקנה מידה לא נורמאלי והיא החליטה שהיא לא נכנסת יותר להריון. בינתיים היא החליפה בעל... ועכשיו היא רוצה לספר לי סוד. הבן שלה לא נולד בן הוא נולד בת. נראיתי כמופתעת. אמרתי שראיתי את הבת שלה וגם את הבן אבל לא חשבתי שזה אותו בנאדם. מובן שידעתי שזה אותו בנאדם. היא הראתה לי תמונות של הבת. יפהפיה עם חזה ראוי להתכבד. ועל כל היופי הזה היא ויתרה והפכה לבן? כן. מה אפשר לעשות היא אמרה פתאום נכנס לה ג'וק לראש. היא יודעת שהיא לא תהיה סבתא ולא יהיו לה נכדים. אחר כך סיפרה שהיא לא עשתה שום דבר כירורגי רק לקחה הורמונים והקול שלה התעבה, צמח לה זקן, הגוף השתנה, החזה התדלדל. נורא, חשבתי לעצמי פשוט נורא. אבל יש לה עוד סיכוי לחזור בה. הרי היא לא עשתה שום דבר כירורגי. היא יכולה עוד להכנס להריון וללדת. שמענו כבר על טרגסג'נדריות שכאלה. שמעתם על בחור שילד בן? זה בדיוק כך יש לו עדיין אברי רביה נקביים. אבל לאחרונה זה נגמר. הבן שלה עבר ניתוח להוצאת הרחם והשחלות. את הסיפור הזה שמעתי ממנה. זה נורא. בלתי נתפס. איזה צרות יש לאנשים. כן, מצד אחד היא האישה האחרת שלו, מצד שני היא ככ אומללה...