מדיר שינה מעיני.
אני עובדת ביום הבחירות להסתדרות בתור מזכירת קלפי.
ואני לא רוצה לעבוד בזה.
האחריות גדולה מידי ויש גם כל מיני הרגלים ישנים שצריך לשנות בשביל היום האחד הזה.
ראשית לקום מוקדם בבוקר. להתלבש באופן ייצוגי. זא חולצה לבנה מכנסיים כהים ונעלים סגורות. להגיע ב700 בבוקר. להכנס לבסיס צבאי. להכין את השטח לבחירות: שלטים קלפי מחשבים. לסחוב ציוד כבד שאני אפילו לא יכולה להעלות לאוטו. אומרים שצריך לעשות גם פגישת הכנה ולהפגש עם איש קשר. פגישת ההכנה צל ביום ראשון אך ביום ראשון יש לי טיול. לא בא לי לוותר על הטיול. איש הקשר לא יודע משום פגישת הכנה...
השאלה למה אני עושה מזה כזה עניין. בסהכ נודבתי לתפקיד. לא הבטחתי לעשות אותו טוב. אני אשתדל. לא יותר. זה בסהכ יום אחד ולא הכל באחריותי. אני לא יודעת כלום על בחירות להסתדרות. יש כאלה שיותר מבינים. יהיה לי גם סגן. בהתחלה רצו שאהיה סגנית ואעבוד בטכניון. זה יותר מתאים לי. אבל בגלל שיש לי אוטו נבחרתי להיות מזכירת ועדה באיזה בסיס צבאי. אז מה מפריע לי? לקום בבוקר? אני קמה די מוקדם. נכון שאני שוכבת במיטה ואחר כך קמה שותה קפה משחקת עם העיתון... זה לא נורא. מפריעה לי התלבושת? מכנסיים כהים חולצה לבנה. וכשאני מופיעה עם המקהלה אני לא נדרשת לתלבושת? נכון היא אחרת אבל אני נדרשת ועומדת בתנאים. מקסימום אקנה משהו אם צריך. ציוד כבד לא אסחוב. יש גברים בשביל זה ואם אין שיחפשו אותי בסיבוב. אני בגילי ובמצבי לא סוחבת ציוד כבד ללא מעלית. אולי תהיה שם מעלית. בקיצור צריך להרגע. לא לשכוח להביא מטען וארוחות