הכל חדש ונוצץ

לא נעים לי להגיד אבל החלטתי כן לנסוע לחו״ל. לא יודעת למה החלטתי דבר כזה לאור הנסיעות המשותפות שלנו. אני יכולה לומר שזאת נסיעה לחו״ל ולהוציא אותו מהעניין וששכנעו אותי לנסוע הוא וחברתי לחדר מנסיעות קודמות. אני רואה שרק שתינו נוסעות ממקהלת האם שלנו ומעט נוסעים. אין שום דבר אטרקטיבי בטיול הזה. לא המקום לא החברה ושכחתי לציין שאותה אחת שמציינת שאנחנו נוסעות יחד כמעט לא מחליפה אתי מילה. הטיול הזה גם נופל על זמן לא מתאים. יומיים אחרי או יום אחרי יש לנו הופעה עם מקהלת האם, אבא של סוסון חזר לארהב, יש פסטיבל כרמיאל. לא בא לי לנסוע. אבל אני כמו אישה מוכה נוסעת

אישה מוכה לאו דווקא אמר לי זה מערן. לא זוכרת מה הוא אמר אפילו אבל כשתיארתי לו את מהלך העניינים איתו ועם גורמים אחרים הוא אמר את ממש לא אשה מוכה. אולי הוא צודק. בבוא העת אני מכניסה לכולם. הכנסתי לו יפה יפה על הבגידה. וגם על סדר פסח. לא שיצא לי מזה משהו אך לא יצאתי פראיירית. המסר היה אם תבגוד בי תאבד אותי. בסופו של דבר לא רציתי לאבד אותו ושהוא יאבד אותי. נכון הוא בגד. הראיתי לו מה זה לבגוד. מקווה שלמד את המסר. 

אני שותקת שותקת שותקת ובסוף מתפרצת. זה לא עוזר הרבה. כך היה עם אחותי ביומולדת של הבן שהיה אז בן 14; כך היה איתו בחו״ל וכך היה עם בני עכשיו. הם נוהגים כפי שנהגו עד כה אבל בשבילי זו פעם אחת יותר מידי. הם לא יודעים מאיפה זה בא להם. אבל אני לא יודעת אם יש רווח בהתנהגות הזאת. עם אחותי הגעתי לנתק סופי ומוחלט. איתו דווקא זה הסתדר אך טרם נאמרה המילה האחרונה. עם הבן שלי לא יודעת מה יהיה מכל מקום אני לא מתחרטת. סבלתי ממנו מספיק.