לא היום לא אשעמם רק קצת.
Ok אז היום התחיל בנאמן. התחיל צולע. קמתי על צד שמאל. הייתי עייפה מאתמול. הייתי בסרט הייתי בריקודי עם. לא ככ הצליח לי עם הריקודי עם כי הרגל עוד כואבת אבל זה של אתמול.
אז היום קמתי על צד שמאל ושמתי פעמי אל נאמן. כשהגעתי הסתבר שלא הביאו ארוחת בוקר. אני אחראית על ארוחת הבוקר אבל אחת הבנות תפסה פיקוד על זה במקומי. אבל היא יצאה לנופש ולא הודיעה לי. אז לא היתה ארוחת בוקר. גם העובדת הסוציאלית לא הגיעה. כבר כמה שבועות היא לא מגיעה. פעם זה קורונה עכשיו נסעה לחול. היא מעצבנת אותי. כל הזמן נוסעת לחול. כל הזמן. זהו גמרתי להתעצבן. באה מרצה נתנה הרצאה מעניינת על טיולים. זה גם מעצבן. לחשוב שלפני שבועיים חזרתי מחול והיה הפעם לא רע. לא יודעת מה יש לי נגד אנשים שנוסעים.
Ok גמרנו עם נאמן חזרתי הביתה ונסעתי לחוף בת גלים להפגש איתו. שוב לא נהניתי. בואו נחשוב למה. לא. לא צריך לחשוב. אם לא נהניתי זה דורש שינוי. איזה שינוי אני לא יודעת. משהו שעבד פעם לא עובד היום. אולי לא אבוא. אולי אבוא לבד או עם סוסון. משהו לא עובד ביננו ואני לא יודעת מה