הכל חדש ונוצץ

השנה החדשה התחילה לי בצורה די מבואסת

היום היתה צריכה להיות לי חזרה אך היא בוטלה. אבל היתה עוד תוכנית שהתעלמתי ממנה במופגן. מפגש של בנות התיכון. כרגע היא קיבלה התייחסות. אולי אלך? בכל זאת? אין לי מה לעשות. נכון זה רחוק. בזיכרון. לא הודעתי שאני באה לא הודעתי שאני לא באה ובנות התיכון זה לא בדיוק כוס התה שלי. אז מה? אז מה אם זה רחוק כבר נהגתי יותר רחוק ולא קרה כלום. אז מה אם לא הודעתי. אני יכולה להודיע עכשיו. הרגע. אז מה אם הן לא כוס התה שלי. בכל זאת עבר זמן. נראה

ועד שאחליט יש לי עוד תוכניות החודש

ב13.9 יש מסיבת 40 שנה לגתית. לא הודעתי כלום כי אני כועסת על המנכלית שחסמה אותי בפייסבוק על דעות פוליטיות שלא מתיישבות עם דעתה. הייתי אומרת לה משהו אבל לא אמרתי. היא לא ראויה להיות מנכלית אם היא לא יכולה לסבול דעה שונה משלה. מנכלית צריכה לסבול את כל הדעות של חברי המקהלה. אבל אני שותקת ומאבדת גובה. אני אענה על השאלון

ב14.9 יש משחק כדורגל שרציתי לצפות בו אבל כנראה אראה אותו כרגיל מהטלוויזיה 

ב17.9 יש צליחת הכנרת

ב24.9 אני מתכוננת לצאת לחול והתוכנית דחוסה מאוד. 

אז יש לי יותר מידי על הראש. תשחררי קצת. תרגישי יותר טוב