הכל חדש ונוצץ

ששש... שקט לי ועצוב... שוב נכשלתי... זה היה כישלון ידוע מראש ובכל זאת החזיק זמן מעל המצופה...

עכשיו הגיע הזמן לשאול את השאלות. למה נכשלתי?

בפייסבוק היה איזה קטע מהתוכנית של פאולה וליאון. אישה יפה אומרת מה רוצה הגבר. מה רוצה גבר עשיר. 5 דברים הוא רוצה. לא זוכרת את כולם. הוא רוצה חופש. הוא רוצה מחמאות. הוא רוצה אמון. אפילו אם הלך וחזר עם טביעות ליפסטיק. זה היה מזעזע. זה היה נכון. ואני שואלת את עצמי איך הצלחתי להחזיק אותו ככ הרבה זמן. אבל בסוף איבדתי אותו. בהתחלה נתתי לו חופש. הייתי מכילה. הייתי שונה. לא באתי בטענות על כלום. כנראה לא היה על מה לבוא. או שהיה אבל למדתי שהגבר לא אוהב שבאים אליו בטענות. נשכתי את לשוני. והרווחתי

אבל עכשיו אני מלאה טענות כרימון. בגלל שהוא השתנה? בגלל שאני השתניתי? בגלל שחזרתי להיות אותה אשה נרגנת? לא יודעת. לא חשוב. העניין הוא שאין לי מסקנות. לפעמים אני אומרת בפעם הבאה אהיה אחרת. לפעמים אני אומרת בפעם הבאה אהיה אותו הדבר. במקרה זה איני יודעת מה לומר. פשוט הולכת באפלה. אולי אעסוק במשהו אחר... למשל אולי אעשה תג נכה... אולי אעזור לילדים... אולי ארכוש לי חברות חדשות אלך לחוגים חדשים. יש מספיק