הכל חדש ונוצץ

2   נושאים לפני אותם אני לא יכולה לפרסם בפייסבוק 

האחד נוגע למישהי שאני עוקבת אחריה מגיבה לה לא חברה ואני צריכה להזהר בדברי. היא שמאלנית קיצונית מתנגדת נמרצות לכיבוש. מצד שני היא פרופ למחשבת ישראל היסטוריונית וחוקרת. מידי פעם היא מפרסמת מחקרים שלה והם מעניינים ביותר. היא חוקרת את המגילות הגנוזות טוענת שהן מטעם הצדוקים ועוסקת במחקר לאן הם נעלמו ומה הם השאירו אחריהם. היא טוענת שיהדות התנך היא צדוקית וגם בימי בית שני הכהונה היתה בידי הצדוקים. היהדות של היום או ההלכה היא כמנהג הפרושים. היא עוסקת הרבה בלוח השנה הצדוקי שהוא לוח שמשי ונכון לעומת לוח השנה הפרושי הנודד...

כאמור היא שמאלנית קיצונית ולכן השיח שלי איתה מוגבל. לא מזמן היא פרסמה פוסט איך היא הפכה לשמאלנית. זה מאוד מעניין אותי כיוון שגם בני שכונתי ובית ספרי הפכו שמאלנים. ובכן עד שנת 69 היא גדלה כמו כולם. כמוני. הוריה ניצולי שואה לרוב הסתירו זאת ממנה ופעלו שהכל יהיה בסדר. שלא ידובר בשואה ולא ידובר על 48. כמוני היא שמחה על הניצחון בששת הימים. ב69 היא פגשה את לייבוביץ והוא פקח את עיניה. היא שינתה את דעותיה מן הקצה אל הקצה. גם הורי ניצולי שואה. בעצם רק אמא. אבא עלה בעליה החמישית. גם הורי לא דיברו על השואה ועל תלאותיהם בארץ הקודש. אמא דיברה. על ילדי טהרן על 48. אבא לא דבר הרבה. לא חשבתי שמעלימים ממני או משקרים לי. לא פגשתי את לייבוביץ. פגשתי בו ב74. הוא נתן הרצאות על מדעי החיים מדע וערכים הבעיה הפסכיכופיזית. שום פוליטיקה. גם במכון וייצמן הוא נתן את אותה הרצאה מילה במילה. שום פוליטיקה. לא יודעת מתי נתקלתי ביהודונאצים. כך היה מבטא זאת. הוא הפך אצלי למוקצה. מעניין אם כן איך היא הפכה שמאלנית קיצונית ואני הפכתי ימנית. יותר נכון נשארתי ימנית. מעניין מה קרה לחברותי. 

הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו הוא אחותי. כן מזמן לא שמענו אבל מידי פעם עולה לי. אולי אחזור למאבק בה. בינתיים נשארתי לחרוק שיניים. וכנראה אשאר. ראיתי אותה בריקודי עם בשבת. היא נראית ככ טוב... לא מזדקנת. נשארת צעירה במראה ויפהפיה. ואילו אני... נאבקת בהזדקנות בחזה הגדול בבטן בבגדים שלא עולים בקמטים. נזכרת שהיא עשתה טיפול פנים וניתוח חזה ואני מתעקשת להשאר טבעית. אומרים שאני יפה. אך היא יפה יותר וחטובה יותר. או הקנאה הקנאה. או השנאה השנאה. חבל