הריפורמה המשפטית חוצה משפחות. או שהיא עוד מסמר בארון המתים שלנו.
החייזר היה פה ביום שישי. שוב הוא הותיר אותי עם הרגשה לא נוחה. הוא לא רצה לשתות קפה בטענה שהכלים שלי מלוכלכים. נעלבתי. הוא גדל על הכלים האלה. הם לא מלוכלכים. אולי יש אבנית בקומקום. שוב הרגשתי חרא. כל פעם שהוא בא אני מרגישה חרא. אני בולעת את הרוק. זה לא בן שלי. זה לא הבן שילדתי וגידלתי והריפורמה רק מקצינה.
אני ימין הוא שמאל. אני תומכת בריפורמה הוא מתנגד ואף מוחה נגדה. לי זה נראה חציית קו אדום. נכון יש במשפחות כל מיני תופעות. יש לי חברה ימנית שבת זוגו של אחיה היא ערביה. הרוסיה מגדלת טרנסג׳נדר יש כאלה שיש להם הומוסקסואלים במשפחה והכל בסבבה אז יש לי ילד סמולני. זה לא ביג דיל. אבל איך אומרים כשזה מגיע אליך זה לא נעים. יש לו משהו לעומתי. למשל המשפחה של אשתו גם מתנגדת לרפורמה ואמא שלה אף תרמה להם כסף. כאילו שחסר להם והוא הולך איתם. אז ברור לי שהוא עם המשפחה שלה ומחק אותי לגמרי. אני הימנית הפרימיטיבית הוא הנאור שהצטרף למשפחה נאורה. יאללה תחפף מפה. ואני צריכה לעמוד על כך. מספיק אכלתי חרא ממנו מאז שהוא אתה. הבן שלי סמולני. זה גט כריתות.
טוב זו לא הפעם הראשונה שהוא חוצה קו אדום. פעם הוא חצה אותו לצד השני כשהתחיל לאכול כשר. למזלי הוא חזר בו. אולי יחזור מזה. הוא לא ככ מגובש. פעם דתי פעם חילוני פעם ימני פעם שמאלני... איך שהרוח נושבת