הכל חדש ונוצץ

אני מצטערת שלא יצאתי היום לצעדה. ממש מצטערת 

נכון. אחרי צעדת יוקנעם שנה שעברה נשבעתי שאני לא הולכת יותר לצעדות. זהו. זמני עבר. אבל זה לא הזיז לסוסון. הוא החליט שהיום הולכים לצעדת גבעת המורה. רק 3 קמ. אני יכולה ללכת 3 קמ לא?  אני עייפה וכואבות לי הרגלים. אין מצב. סוסון ממש כעס. צעק עלי ברח מהבית לא דבר אתי. כל זה היה אתמול. היום קמתי ואמרתי אולי בכז אלך. זה רק 3 קמ והרגלים כואבות פחות. יאללה נלך. התלבשתי התכוננתי ושאלתי עד מתי צריך להיות שם. עד9:44. נספיק? לא נספיק? יאללה מהר. אבל מסתבר שהיינו צריכים להרשם והיום בבוקר ההרשמה כבר סגורה. טוב. אז לא. רק תדעי לך שויתרתי על יום עבודה. רגע רגע רגע. למה עכשיו אתה מספר את זה? ולמה לא נרשמת? ככ הרבה טעויות השאירו אותי בסוף בבית. זהו. עמך ישראל מטייל ואני יושבת בבית. וסוסון? הוא ברח לאיזה מקום. לפחות הוא לא ישב בבית