הכל חדש ונוצץ

את הדבר הזה נשבעת שלא ראיתי. הוא דאג להרדים אותי אבל לזכור. הוא אויב מר. בעלי לשעבר.  זה התחיל בשבועות בו הוא לקח את סוסון לאחיו בלי להודיע והשאיר אותי לבד. לא סתם שנשארתי לבד. קניתי אוכל לשבועות והתכוננתי להכין מטעמים. נשארתי עם המצרכים ביד. אוקיי הם לא הלכו לאיבוד. הכנתי פשטידה הכנתי פסטה לא ביחד ונהניתי במידת האפשר. כעסתי 

למחרת  הלכתי לפסטיבל האקורדיוניסטים עם חברים. לפני שאני חוזרת טלפון. מהמשטרה. מה קרה? הבן שלך דיווח לנו שאת נעדרת. מה?? אני?? נעדרת???? הרי אמרתי שאני הולכת לפסטיבל האקורדיוניסטים ושם הייתי. מה פתאום אתה מתקשר ? דאגתי לך הוא אמר. מה זאת אומרת דאגת לי. יש לי זכות ללכת לאן שאני רוצה מתי שאני רוצה. אני בחורה גדולה. צלצלתי לך ולא ענית. בטח שלא עניתי. האקורדיוניסטים מנגנים אני רוקדת ושרה. תסתכלי בפלאפון לפעמים. בשביל מה להסתכל? אז אני אזמין לך משטרה. לא לא לא אדוני. תזמין לי משטרה אתה עף מהבית. לך לגור אצל אבא שלך ותבדוק אותו. מהיום אתה לא מתקשר אלי. את רוצה ללכת לאן שאת רוצה גם אני אלך לאן שאני רוצה. אם אבא לוקח אותי אני אלך. הופה. יצא המרצע מהשק. הוא הזמין לי משטרה כי התרגזתי עליו ועל אביו. זה לא היה רעיון שלו להזמין לי משטרה. זה היה רעיון של אבא שלו. 

חלף זמן. זה עדיין מרתיח אותי. היום הוא אומר הפסטה טובה. יכולת להכין אותה לשבועות. זה בדיוק מה שרציתי אבל אתה נסעת עם אבא שלך והזמנת משטרה. צורה לך. 

הוא יצא מהבית. הלך לבריכה. 8 שנים הוא היה הולך לבריכה של נשר. פתאום החליף. אבא שלו עשה לו מנוי בהולמס פלייס. לנשר הוא עשה לשנינו. עכשיו אין לו כסף. כן. האוייב חזר. הוא היה רדום אך חזר. ואני בכלל לא ראיתי את זה. לא שלא ידעתי שיהיו צרות. ידעתי. רק לא ידעתי מתי הם יבואו.