הכל חדש ונוצץ

הרבה זמן לא הייתי פה ואני מאוד מוטרדת. זה קורה ככ הרבה פעמים. יש לי מה לעשות ואני לא עושה. במקום זה יושבת ומשתעממת. טוב זה קורה. לא להתרגש. בסוף הכל מסתדר. או שלא. אבל מספיק עם הביקורת העצמית הזאת. יש לי נסיבות מקלות. הייתי אתמול כל היום בזמריה שלשום עבדתי כל היום. ביום א הייתי גם בזמריה. שבת הלכתי בים. מה אני רוצה מעצמי? נכון, אז לא קבעתי את הנסיעה. רבאק זה עוד 3 חודשים. מה בוער?

אבל הפרצוף שלי פרצוף 9 באב. מה קורה ? הוא שקט מידי. ביום א הוא התקשר אמר שיש לו בעיה עם נסיעה לחול. גם לי יש בעיה עם נסיעה לחול. אבל אצלו זה יותר קשה. הוא הפסיק לגמרי לשלוח לי לילה טוב. הוא בכלל לא יוצר קשר והשאלה היא האם עדיין הוא חבר שלי. הפרצוף שלי אומר שלא. נהגנו להיות בקשר יום יום. נכון שקשה לו אבל כל הזמן קשה לו וזה לא פגע ביחסים. לא איכפת לי שקשה לו. גם לי קשה. מתמודדים. אבל לי נמאס היחס הזה. מתי יהיה לי האומץ להגיד לו די. גם זה לא חדש לי. כל מערכת יחסים לקראת הסוף התנהלה ככה. בסוף זה הסתיים אז למה שלא אני אסיים את הסאגה. לא מעיזה. אולי לא צריך להעיז. אני שותקת הוא שותק. הרי אני לא חייבת לו כלום והוא לא חייב לי כלום. זה רק הולך ונעשה גרוע יותר ויותר