מרגיש לי נורא פשוט נורא. המטפלת - כן חזרתי אליה - יעצה לי לקחת כדורים. זה יעלה בי את האנרגיות. אולי. בינתיים אני לא לוקחת. 2 דברים עושים לי את החיים רע. הנסיעה לחול והוא. הוא. כל הזמן הוא. למה יש לי אותו אם הוא ככ מזיק. מה נעשה ממנו במשך הזמן. הוא אמר שהוא עסוק. ואכן הוא עסוק. הוא מתכנן הופעה בבולגריה. עד כדי כך הוא עסוק? לא. הוא תמיד מצא זמן לשלוח לי מדבקה או משהו פוליטי. הלכנו לים כשהוא היה עסוק. עכשיו מצא לו פרטנרית חדשה. הוא הולך איתה לים אחר כך לאכול משהו ואח״כ ריקודי עם. שישו ושימחו. אם יש אותה למה לו אותי? ולמה אני בקשר עם אחד שיש לו מישהי אחרת? זו לא מישהי חדשה באמת. אני צריכה לשים סוף לזה אבל אין לי כוח. מתי יהיה לי? אני צריכה להבין באיזה מצב נוראי אני נמצאת. כן קשה להפרד.
אז מה עם חול? החלטתי לאן לנסוע? פחות או יותר כן. זה מתקדם. ניסע לדובאי. אבל איזה מלון ניקח 5* זול או 5* יקר? אני חושבת שיקר. בכל מקרה הוא יותר זול מהאופציות שהיו לי עד עכשיו. טנזניה המלדיבים זוהר הקוטב או דובאי. גם המלון היקר ביותר בדובאי יותר זול מהאופציות האחרות. לא יודעת. לא גמרתי לחשוב. אך יחסית לבעיות איתו זה בטל ב60. פרופורציות.
בינתיים אין לי חשק לעשות כלום אך כל יום עושה משהו. היום עשיתי בדיקת ראיה לרשיון. אתמול טיפלתי באוטו. אז די. אני עושה משהו ורק הוא מהווה בעיה. אפילו לא דברתי איתו על זה. צריך לדבר. צריך.