| |
הכל חדש ונוצץ
אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה |
 כינוי:
היפהפיה הנרדמת@ בת: 72
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2023
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2023
הרהורים של בוקר
בוקר. אני עדיין במיטה. על מה אני חושבת? ספונטני. על כלום. מה אני עושה ביום הבא ואיך אני שורדת אותו. אני לא במיטבי. יש בלגן בראש. היום אמרתי שאני נוסעת לקופח לבדוק מה עם הפצע. הוא כואב לי ונראה שיש זיהום. הרופאים של היום. הוא לא רצה לתת לי אנטיביוטיקה. חושבת על יום האתמול. היה חם. הכי חם. הייתי בים. אני מתעייפת מהר. מתי יכירו בי כנכה? לא להתכחש לעובדות. אני נכה. מנסה לחיות כאילו הכל בסדר. אולי כנכה יכירו בקשיים שלי. אני בדיכאון. צריכה תרופות. אולי. קשה לי. קשה לי קשה לי קשה לי. למה לא יצאתי לשייט? לא. לא לחשוב על הכל. לחשוב על קצת. היום 14.8. לפני כמה שנים חטפתי מיגרנה איומה. הקיץ מראה סימני סיום. רק התחיל. חבל שלא כל השנה קיץ. אני מודאגת מהבאות. רע לי. ממש. הכל. עצוב לי. לפני יותר שנים נולד מישהו שהיה חשוב לי. אולי הוא מת. לא לחשוב עליו. עוד מוקדם בבוקר. אולי לא אעשה כלום היום. יום שני נועד למנוחה. עוד מעט אקום. אשתה קפה. מגעיל אותי הכל. החיים מגעילים. זהו. גמרתי לחשוב הבוקר
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
