הכל חדש ונוצץ

חזרתי מבולגריה. חשתי מושפלת מכל הבחינות וככל שהזמן עובר אני מרגישה יותר מושפלת. זה לא הזמן לשים סוף לעניין הזה? תמיד אני מחפשת צדיקים בסדום. נכון. יש עוד כאלה. לא נפרדנו לשלום לא אמרתי לו מזל טוב לא אמרתי שום דבר על המבצע הגרנדיוזי שצמח מכלום ורק להתקנא ביכולת שלו להרים פרויקטים. הוא עשה לי עיניים אבל זה מה שאני מרגישה. מושפלת. טוב כל הטיולים שלו מאז התחיל הרומן ביננו אני מרגישה מושפלת מפוחדת. אולי מספיק כבר? אני אומרת תתאמצי עד היומולדת. אחכ תזרקי אותו קיבינימט. ואני שואלת למה עד היומולדת? איזה יומולדת הוא מתכוון לחגוג לי? לא יודעת. 

לא רק בגללו הרגשתי מושפלת. כל ההופעה היתה השפלה אחת גדולה ולא רק אני חשה ככה. היינו 3 מקהלות. מבולגריה גרמניה וישראל. ההשפלה היתה כבר בהעמדה. שורה ראשונה גרמניה ובולגריה שורה שניה ישראל. לפני עמדו 2 נפילות מגרמניה והגדילה לעשות קארינה הזונה שרשמה פתקים כדי שנשים על הכסא שלא נתבלבל חלילה. ושלא נחליף חלילה במקומות. אמרתי לברברה אם אני עומדת אחרי 2 אלה אני לא שרה. למחרת החליפו מקומות. שמו אותי שורה ראשונה ואז התערבה דינה הקטנה שזו לא הפעם הראשונה שיש לי תקל איתה בעניין מקומות ואמרה שאני גבוהה ויש נמוכות ממני. אז שוב זזתי אחורה. יותר נכון הוזזתי אחורה וזה היה סופי. ההרגשה ישראליות אחורה עשתה צוויק קולקטיבי. גם הנאצים זרקו אותנו אחורה במקרה הטוב ועם כל הרצון לעשות שלום עם הגרמנים זה לא ממש הולך. זה הפרויקט ואני די מתנגדת לו. בסוף כולם קודמו אני נשארתי מאחור. 

ואיפה הוא היה? הוא מנצח. לא מתעסק בהעמדות. 

לקראת הסוף הוא אמר משהו שלא אסלח לו. זהו בקטנה