הכל חדש ונוצץ

לא. לא אמרתי כן. גם לא אמרתי לא. אני אספר איך זה היה. נציג הועד התקשר וסיפר שהם רוצים לפרק את המקהלה. אמרתי אוקיי. הוא סיפר לי על התנהלות לקויה בבולגריה סיפר שלא היה איכפת לו מכלום אפילו שנישן במלון לא ככ טוב והוא נציג הועד לא הסכים. הוא אמר שהם לא רוצים לסיים את הקשר עם המקהלה הגרמנית ובראשם הנאצית. לזה לא הסכמתי. אני מתעבת את הנאצית הזאת במיוחד שהתנהגה כך. היא העמידה את המקהלה לפני ההופעה כך שהגרמניות מקדימה והישראליות מאחורה. מצאתי את עצמי עומדת מאחורי 2 נפילות. במצב זה לא הייתי מוכנה לשיר. ישבתי ולא שרתי. נדמה לי שסיפרתי כבר על זה. אחכ זה הסתדר פחות או יותר. היא הראתה חוסר סבלנות נוראי. היא אמרה לא לעלות עם מים וכשגילתה אצל מישהי בקבוק הלכה וקיפלה אותו בחמת זעם. היא לבשה שימלת כלה. אותו דבר נהגה אצלו בבית. אמרתי לה שגם לי יש יומולדת ואני אעמוד קדימה. כיוון שאחרתי להעמדה היא אמרה אין לך מקום וכך נסיתי להכנס וכל אחת אמרה אל תעמדי פה. נו אז עם אחת כזאת אמשיך לעבוד? בשום אופן לא. ואני לא רוצה להגיד עליה עוד דברים רק שההתנהלות שלה במקהלה לוקה בחסר לא פחות משלו ואולי יותר. אז למה בחרו להמשיך רק איתה ולזרוק אותו הצידה? לא יודעת. אני לא הסכמתי לזה. מה שכן המשכתי להיות בקשר עם המקהלה ונראה לי כעת שאוותר על זה. הנאצית הזאת היתה בועידת שלום עולמי בו הופיעה פליטה סורית. וזאת אחרי שהיא שרה אלי אלי. נאצית נשארת נאצית ושמאלנים נשארים שמאלנים. זה לא בשבילי. אבל כרגע אני בקשר. איתם. לא איתו. הוא נעלם. לא יודעת אם טוב לו אם רע לו. משערת שרע לו מאוד. אבל אני גם חושבת על האישיות הבלתי רצויה שהיתה דומיננטית בארועי היומולדת שלו. כן כל זה היה סביב יום הולדתו. אכן מתנה יפה. 

מה אני עושה במקרה זה. רציתי לגמור. אני כבר לא זוכרת למה. אולי בגלל האישיות הבלתי רצויה. אבל זו לא דרך לגמור. אולי כן. נבדוק