אני טלטלה של רגשות. רגע שמחה רגע עצובה רגע כועסת רגע סולחת רגע מתרצה. לא פשוט
2 אירועים לא פשוטים מטלטלים אותי. אחד זה המלחמה שני זה המצב איתו.
אז היום אני על הפנים שלא התחשק לי לקום מהמיטה. אבל קמתי הלכתי לים לסינמה פרדיסו אחכ הלכתי להתפלל בבית הכנסת הריפורמי. לאן שהרוח נשאה אותי. לא הרגשתי שזה מקל עלי. לא יודעת למה המצברוח הזה אבל אני כבר לא שואלת. יצאתי בידיעה שהחזירו את רוב הילדים החטופים למעט שניים. 2 הג׳ינג׳ים החמודים. אומרים שהם מתים אבל לא בטוח. אולי משחקים בהם כקלף מיקוח. אבל העדרם מעיב על כל השמחה. כן אנחנו כאילו סיימנו את העניינים ואת הלחץ אבל כל עוד הם לא כאן אין שמחה. ואולי אני צריכה לשמוח. הרי רוב החטופים חזרו. ואין לי העדפות. אין לי הכרות עם אף אחד מהמשפחות. אבל אני לא שואלת. כך אני. וגם הוא לא חוזר. כלומר המלחמה הזאת תיגמר. הוא לא יחזור. ואולי אזכר במה שהיה לפני המלחמה. לא היה טוב. צריך להכיל את 2 האירועים ואין לי כוח. כך אני היום. היום אני על הפנים. אולי מחר יהיה אחרת