זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר
הוא פרסם סרטון שהעלה בי את כל הפיוזים. בסרטון רואים איך אני מסתובבת נעה ונדה ומחפשת לי מקום. בסוף מוצאת בצד אחרי שדינה הסכימה שאעמוד לידה. זה היה ביומולדת המשותף שלנו. אם אני תוהה למה רציתי לגמור זה בגלל זה. היה שם כל מה שלא היה צריך להיות. ואתאר עם מגבלות הצנזורה.
יומולדת 80 לו וחוגגים בביתו. זוהי החגיגה השלישית באותה מתכונת. אלוהים כמה אפשר. חגיגה ראשונה בבולגריה בקבלת שבת. חגיגה שניה בבולגריה עם הופעה של השגריר. אחרי ההופעה שוב happy birthday 🎂. מה שהוא אומר לי שם אני לא רוצה לזכור. משהו בסגנון שלא יחשבו שאת אשתי. אחכ הולכים לאכול. שוב שרים לו איזה happy birthday 🎈. כמה אפשר. בכל החגיגות מצויים אנשים שאני לא אוהבת. בעיקר בני משפחה שלו. בעצם בבית שלו זו החגיגה החמישית. נמצאים שם עוד בני משפחה שאני לא אוהבת. זה כבר יומולדת 70 שלי גם. היא מתחילה בעוד הופעה שלנו. אותם שירים שכבר יצאו מהאף. אני מזכירה שזו גם היומולדת שלי. לא רק שלו. אמנם זה בביתו ונמצאים מן הטבע בני משפחתו אבל בני משפחתי לא מצויים שם. אולי כן היו צריכים להיות. אחרי הכל קבענו שנחגוג ביחד. שרים לי happy birthday 🥳 גם. ומעמידים אותי במרכז בחזרה. אני הולכת לשירותים חוזרת כשהנאצית בבגדי הכלה מעמידה את המקהלה ואומרת אחרת. אין לך מקום. כך חוגגים לי יומולדת כך חוגגים לו. בסוף אני נכנסת איכשהו. תחילה מעמידים אותי באלט והבחורות צורחות את לא יכולה לעמוד פה. עוברת לסופרן. דינה אומרת משהו אני מתיישבת. לא שרה. בסוף אני נעמדת בצד עושה טובה ששרה משהו. את כל זה רואים בסרטון. מגיבה על הסרטון: אירוע מביש שאני לא יכולה לסלוח עליו.
המשך החגיגה הבת שלו מנגנת על ויולה את חורשת האיקליפטוס כשאמא באה הנה יפה וצעירה אז אבא על גבעה בנה לה בית. ילדים נוספים ונכדים נוספים מפליאים בתכנית המוזיקאלית אחכ הוא מנגן ואנחנו רוקדים בסוף תדאם... הצנזורה לא מרשה.
דיברתי על זה עם המחותנת. גם היא הרגישה קצת בצד.
אחרי זה פירקו את המקהלה. מגיע לו.