הכל חדש ונוצץ

טו בשבט הגיע חג לאילנות

טו בשבט הגיע חג לאילנות

האמת אני לא ייצור שמח. אני הכי עצובה בעולם. יום אחד יצאתי מזה וחזרתי. כל יום מסיבה אחרת. אתמול נפלו לנו 24 חברה כולל חבר של הבן שלי. אתמול או בעצם שלשום. אתמול אחותו נפטרה. וזה מה שעושה אותי עצובה היום. לא בגלל שהיא נפטרה. לא הכרתי אותה. אני לא יודעת איך נראתה ואיך נשמעה. חשבתי בהתחלה לא להתייחס. לא הוא הודיע לי על זה. אחת מהצוות המוביל הודיעה לכולם. אז אני חלק מכולם. לא? בכל זאת כתבתי משהו. ראיתי שאין תגובה בכלל. גם לא כתוב אם הוא מחובר ישן. אז התקשרתי. הוא ענה. התלונן על הטלפון החדש שלו. שוחחנו. די נחמד. לא בטוח שהיה עונה אילו היה יודע מי זאת. בסוף שאלתי איפה הם יושבים הוא אמר שיודיע לי. היום עבר. הוא לא הודיע לי כלום. בסוף התקבלה הודעה מאותה חברת צוות שלא ככ הבנתי אותה.  היתה הודעה אחרת ממישהי אחרת שהם ישבו רק אחהצ ואם לא יבואו כולם מוזמנים לכתוב לו כי יש בעיות עם מזג האוויר

לאט לאט התחלתי להרגיש רע. למה זה? כי אני מרגישה מיותרת. הוא לא הודיע לי כלום והחברה ידעו. אני לא. אז לך קיבינימט. מחר אחפש עוד דברים טובים. הוא לא קשור אליהם