הכל חדש ונוצץ

כדי להתמודד עם ימים קשים נהגתי לכתוב. כתבתי את עצמי לדעת. לא בבלוג לא בפייסבוק. על נייר. זה עזר? אני לא יודעת. אם נדבר על התוצאות זה לא עזר כלום. בסופו של דבר היא ניצחה ואני הפסדתי. השאלה אם לא הייתי כותבת איך הייתי. אולי הייתי מאבדת את השפיות. הייתי דנה במה שקורה עם עצמי. הבנתי שאף אחד לא מבין אותי ואני לבד. בסוף זה עבר. אבל לזכור את זה לא עושה לי טוב. זה היה זוועה שאין כדוגמתה. אני בכלל לא מבינה איך שרדתי את זה 

והנה היום שוב קשה לי. אני קורסת. מרגישה שלא יכולה יותר. אולי שוב אכתוב עד יעבור זעם. ברור שהמקרים שונים לגמרי. אבל לא להרגיש טוב זה לא להרגיש טוב. אני מרגישה שפופה. חסרת בטחון עצמי לחלוטין. משהו שיחזיר לי את הבטחון האבוד. אולי זו הבעיה.