הכל חדש ונוצץ

יום חדש בוקר חדש ואני לא מאמינה. לא מאמינה שלפני שבוע הייתי בדרך אליו. לא מאמינה. נראה לי ככ רחוק. סה״כ שבוע. טוב. ידענו זמנים יותר טובים. עכשיו יש ניכור מסוים. לא יודעת אם זה סופני. אני צריכה להחליט. לגמור או להמשיך. לגמור זו החלטה שלי בלבד. להמשיך זו החלטה של שנינו. ובעצם אני לא יודעת מה הוא החליט. אני לא יודעת אם החליט לסיים או להמשיך ואם ההחלטות שלו נובעות מהמצב שלו. אני בכלל לא יודעת מה המצב שלו. האם הוא שבור או מתמודד. כבר חצי שנה אני בעמעום כזה. האם אתה אוהב אותי האם אתה כועס עלי האם אתה כועס עליהם? ברור האם המצב משפיע עליך? כן אני שוברת את הראש אבל חוסר הבהירות הזאת משפיע עלי. 

Ok מה לעשות כדי שהמצב יהיה ברור יותר? אני יכולה להיות החלטית. אבל אני לא. זה עצוב שאני לא. אני ממשיכה בחיים ללא קשר אליו אבל זה לא מספיק. אני נעה ונדה על הגלים. לאן שהם סוחפים אותי אני הולכת. זו הטעות שלי. אני חייבת להיות החלטית. אני לא מסוגלת. חבל. אולי מחר. אני גובה מעצמי מחיר כבד. טוב. לפחות אני יודעת מה הבעיה. זה גם משהו